בכתיבת מטרות לימודיות נתחיל מהסוף

בכתיבת מטרות לימודיות נתחיל מהסוף כלומר, נקבע מטרות לימודיות לפני שנתכנן את השיעור. המטרות צריכות להיות מדידות ושניתן יהיה לבדוק אם השגנו את המטרה. קביעת המטרות הן למורה ולתלמיד כאחד.

למורה:

1. המטרות הן אמצעי לבקרה על השיעורים. המורה בודק אם הקנה את כל

מה שתכנן והשיג את המטרה.    

2. המטרות עוזרות למורה בבחירת דרכי הוראה. דוגמא: אם המטרה שלי שהתלמיד ידע את מושגי המעגל, אצטרך לבחור דרך הוראה חזותית ולהגיע לשיעור מוכנה עם אמצעי עזר.

3. המטרות עוזרות בבניית כלי הערכה בתום תהליך הלמידה: עבודה, מבחן.

אם המטרה שהתלמיד יתרגל נושא שנלמד בכיתה, אחלק דף עבודה ואם המטרה שידע את החומר הנלמד אבחן אותו.

4. המטרות עוזרות למקד את ההוראה. המורה יודע בדיוק מה עליו ללמד וכך זמן השיעור מנוצל במלואו.

לתלמיד:

המטרות מגדירות לתלמיד את המצופה ממנו להשיג מהלמידה בשיעור, היא ממקדת אותו.

אם אחת ממטרות השיעור היא: התלמיד יפתור תרגילי חיבור וחיסור שברים פשוטים, התלמיד יבין שהוא צריך להשתמש בכללי החיבור והחיסור בלבד, התלמיד ממוקד.

בתחילת כל שיעור אני אומרת לתלמידיי את הנושאים שנלמד במהלך השיעור ובכך התלמידים יודעים למה לצפות ואני צריכה לעמוד ביעדים/ במטרות שהצבתי.

'מי שבעד לקום לכבוד המורה בתחילת השיעור, שיקום'

'מי שבעד לקום לכבוד המורה בתחילת השיעור, שיקום', זו היתה אחת מכותרות המשנה בעמוד הראשון בגיליון 93 (נובמבר 2010) של עיתון 'שיעור חופשי'.

הכותב רן שפירא הביא שתי דעות של מנהלים, בעד ונגד קימת התלמידים בתחילת השיעור.
משנות ההוראה הראשונות השתדלתי להנהיג קימה של התלמידים בהיכנסי לכיתה בוודאי שלא לכבודי אלא לכבודם של תלמידיי.
הסיבות שחיזקו אותי להמשיך בנוהג זה הם:
1. בזמן שהתלמידים עומדים הם מבינים שההפסקה תמה ומיד מתחיל השיעור הפורמאלי.
זמן זה עוזר לתלמידים להירגע מהפעילות בהפסקה.
2. זמן העמידה מאפשר התארגנות של הכיתה לקראת למידה: ארגון השולחנות, הכיסאות, ציוד של תלמידים וניקיון הכיתה.
3. לא כל התלמידים מקפידים להיכנס לכיתה מיד עם הצלצול, זמן העמידה מאפשר לתלמידים שאיחרו להשתלב יותר מהר לקראת השיעור.
אני לא מסכימה עם כותרת הכתבה, שכן בעיניי הקימה היא לא לכבוד המורה. כמורה- אני לא מחפשת כבוד מתלמידיי, אלא שיכבדו את עצמם וינהגו כבוד זה לזה. ולסיכום, אקט העמידה עוזר לתלמידים לעשות את ההעברה מפעילות בהפסקה להירגעות ורצינות לקראת השיעור.

מה דעתך? בעד או נגד?

סגנונות למידה

איך נלמד כדי שתלמידינו יצליחו?
לכל תלמיד סגנון למידה שונה. כל תלמיד קולט ומעבד את המידע בצורה אחרת.
הרבה פעמים מורים מלמדים בדרך שנוחה להם, בדרך שהם למדו והגיעו להצלחה. לכן ישנה שמרנות לגבי ההוראה המסורתית. ישנם מורים שחוששים לפתח דיון עם התלמידים במהלך השיעור, חוששים מהוראה בקבוצות, מהוראה בדרך של גילוי ועוד.
כיוון שישנם סגנונות שונים של למידה עלינו ללמד באופנים שונים על מנת שנוכל להגיע לכמה שיותר תלמידים ושיצליחו להגיע להישגים טובים עם סגנון הלמידה הייחודי שלהם. ייתכן שתלמיד שנחשף לסגנון למידה מסוים, שונה משלו, יעדיף להשתמש בו.
ישנם 4 טווחים של סגנונות למידה (הסגנונות שמופיעים הם הקצוות ייתכנו לומדים שנמצאים בין שני הקצוות):

                      אקטיבי    -------------------------------- רפלקטיבי
 אוהב ללמוד בקבוצה, להסביר לאחרים,       לומד עצמאי. קולט מידע ואחר כך
עיבוד המידע נעשה בהתנסות פעילה .            מתנסה

                    סקרן --------------------------------------תכליתי
לומד בעל חשיבה מופשטת, מביא          לומד פרקטי, שם דגש על העובדות
לגילוי פתרונות חדשניים.               והתהליכים, לומד רק חומר שניתן לבחינה.

                 סדרתי ------------------------------------- גלובלי
לומד צעד אחר צעד, מגיע לתמונה הכללית    לומד את החומר למבחן בצורה
מהפרטים. פועל על פי ההיגיון.                    לא מתוכננת.

                חזותי ---------------------------------- ----מילולי
הצגת החומר בצורה ויזואלית,                  למידה מילולית, על ידי הרצאות,
מסייעת לתלמיד זה בלימוד החומר           הסברים, דיונים.

כדוגמא משטח הההוראה אביא את נושא מציאת שטח מלבן וריבוע.
התלמידים האקטיביים-יעדיפו לבצע את המשימה בזוגות/ קבוצות  והרפלקטיביים יעדיפו להתמודד לבד עם המשימה.
התלמידים הסקרנים- ירצו לגלות לבד את שיטת/ נוסחת מציאת שטח והתכליתיים ירצו לדעת רק את השימוש בנוסחת מציאת שטח.
התלמידים הסדרתיים- יבינו איך הגיעו לנוסחת מציאת שטח ואחר כך ישתמשו בנוסחה והגלובליים - לא משנה להם סדר ההסבר, אפשר להסביר להם את ההיגיון שבנוסחה גם אחרי שהם השתמשו בה.
התלמידים החזותיים - צריכים לראות את הצורה ואת חלוקתה לריבועים והמילוליים- מבינים ע"י מלל את דרך מציאת שטח הצורה. בהוראת נושא השטחים אני משתדלת לשלב את כל הסגנונות: הסבר, הדגמא חזותית, התנסות של התלמידים בחלוקת הצורה לריבועים ומספורם והצגת הנוסחה ושימוש בה.

הערכת בלוג

בלוג הוא אחד הכלים הטכנולוגיים החדשים שבעזרתם ניתן למדוד תהליכי למידה.               
כתיבה בבלוג מאפשרת תיעוד תהליך לימודי, נותן ללומד להשמיע את קולו האישי בנושא שהוא בחר, מפתח את הכתיבה האוריינית ועוד. הבלוג הוא כלי יחסית פתוח, יש מסגרת כללית לכתיבה בבלוג אך לא ממוקדת, כל כותב בבלוג, לוקח את הכתיבה מנקודת ראות עינו, לנושאים שמעניינים אותו.לכן הערכת בלוג היא סוגיה לא פשוטה וישנם דרכים שונות להערכת בלוג:
1. הערכה מסכמת- מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי), בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון, תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים.
2. הערכה מעצבת – הבסיס להערכה בדרך זו הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בו בחר. הדגש כאן הוא על התהליך ולא על התוצר. בדרך זו הסטודנט שותף פעיל המספק למרצה מידע קונסטרוקטיבי על אופי למידתו.
בסופו של דבר שיטת ההערכה תיקבע על פי תפיסת ההוראה והלמידה של המרצה.
באופן אישי אני מתחברת להערכה המעצבת. לכל תלמיד הכישורים המייחדים אותו, לא כולם ניחנו בכישרון הכתיבה והיצירה, ישנם תלמידים שמתייחסים לכתיבה בבלוג על פי מה שנדרש בלבד ולא מפגינים קישורים לעניינים שונים ואטרקטיביים, לא בגלל שהם מתחמקים, אלא שזה הדבר הטוב ביותר שהם יודעים לעשות בתחום הכתיבה בבלוג ועבורם כתיבת כל פוסט הוא פרויקט.
אין ספק שכתיבה בבלוג משפרת את רמת הכתיבה ומעלה את הביטחון העצמי של הלומד ולכן ההערכה צריכה להיות גם בהתאם לנקודות ההתקדמות של הלומד ולא רק על התוצרים הסופיים.

תיאורית העברה

בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה השיעור החמישי הועבר כשיעור מקוון ואז כמובן- עוד מטלה!
הייתי מיואשת ומתוסכלת, כל כך הרבה מטלות ועכשיו עוד אחת!
כמובן שבלית ברירה, לקחתי נשימה עמוקה ולעבודה.
המטלה שקיבלתי הייתה לכתוב על תיאורית ההעברה ואיך היא מיושמת בתהליך ההוראה- למידה. עכשיו, אחרי שהגשתי את המטלה, תחושה של סיפוק מילאה אותי. זאת לא הפעם הראשונה שאני מקבלת מטלה מקוונת ובכל פעם אני מרגישה שהלמידה שלי הייתה משמעותית ואמיתית. אי אפשר "לחפף" ואין על מי לסמוך. אני חייבת למצוא מקורות מתאימים שיתנו לי מידע אמין ומדויק ואחר כך להתייחס בכובד ראש להמשך המטלה.
אם כן, מהי העברה בהקשר של למידה?
העברה= Transfer היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה המכיל 3 שלבים:
א. רכישה שבה הלומד מבצע את המשימה שעליה אומן ותורגל
ב. ביצוע ההתנהגות שנרכשה ללא עזרה ובתנאים שונים מזו שנרכשה
ג. אחסון הרכישה וביצועה לאחר טווח זמן ארוך.
יש לציין שמצב הרכישה המקורי לא ישמר במדויק ובאותם תנאים אלא יתרחש שינוי, כיון שקיימים שינויים סביבתיים.
ואיך העברה קשורה למצבי למידה?
העברה היא פעולה שבאה להרחיב ולהכליל מצבי למידה. פעולה זו הכרחית על מנת שהתלמיד יוכל ללמוד דבר חדש המתבסס על ידע קודם. חוקרים מצאו כי שימוש בתהליכים מטה קוגניטיביים משפרים יוצרים העברה חיובית בתחומים שונים ובאוכלוסיות מגוונות. (Baker & Brown, 1984)
העברה מתאפשרת כאשר התלמיד יהיה מומחה להעברה וזאת כאשר הוא ירכוש סכמה שתוכנה היא העברה של עובדות ואירועים לידע המתבטא באסטרטגיות שבהן נקבע איך, מתי ומדוע לפעול.
ככל שמתרחקים בתוכני ההעברה כך קטנה העברה בלמידה. קל להשיג העברה למשימות דומות לתכנים קוגניטיביים, אך קשה להשיג העברה רחוקה לתחומי בית ספר והכיתות.
במציאות, הלמידה ארוכה ועובר זמן בין סיום הרכישה לבין הצורך לגלות את העברתה. לעתים קרובות האדם אינו מודע לקיום בעיה ושלעליו לבצע העברה על מנת לפותרה.
העברה יעילה ומוצלחת כאשר משתמשים בדמיון החיצוני והפנימי בין משימות המקור למשימות היעד, כאשר מביאים דוגמאות והתלמידים מנסחים בעצמם את החוקים, כאשר מביאים את ההעברה למצב שהתלמיד שולט בה ומפנים אותה, כאשר הלמידה משמעותית ללומד ויש שילוב נכון בין המוחשי למופשט, כאשר אמצעי ההוראה החינוכיים מגוונים וישנו ארגון יעיל של הלמידה ומתן משוב ותמיכה של מחשבים. העברה של למידה מתרחשת כאשר הלמידה בהקשר אחד או עם קבוצה אחת. הלמידה משפיעה על למידה בהקשר אחר, בלמידת נושא אחר. לדוגמא: למידת מתמטיקה, תעזור ללמוד פיזיקה.

וכל זאת בקצרה! הרחבה בנושא תוכלו למצוא בכתובות הבאות:
1. PDF]] Transfer of learning. http://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=2000&q=transfer+of+learning
(אוחזר ב 15 בנובמבר 2010).
2. קניאל .ש'. ,(2001). העברה בלמידה: תקוות חדשות. תפיסות ותיאוריות פדגוגיות. http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack
(אוחזר ב 13 בנובמבר 2010).

למה מערכת החינוך בפינלנד מצליחה????

בכל מקום בעולם יש אלמנטים שתמיד יופיעו בהקשר של מערכת חינוך כגון: תלמיד (ילד/ מבוגר), מורה, מקום, זמן, תוכניות לימודים, הישגים, פדגוגיה( דרכי הוראה), למידה.
בעידן הטכנולוגיה בו המידע הוא אין סופי, התפקיד של המורה השתנה והוא איננו עוד מקור הידע. המורה מנחה ומכוון את הלמידה ובעקבות כך דרכי ההוראה צריכות להשתנות.
תפקידינו כמורים, להכשיר את הבוגר העתידי בעידן הטכנולוגיה שמתפתחת בקצב מסחרר.
המטרות העיקריות שעלינו לשים את הדגש כמחנכי דור העתיד הוא, לא על העברת מידע אלא על הנושאים הבאים:
1. חיברות- תפקידינו להכין את התלמידים להתמודדות בחיים בכל ההיבטים החברתיים (משפחה, עבודה, אזרחים).
2. תרבות- נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסאליים והלוקליים (מקצועות הקלאסיים). בעידן הגלובלי התלמידים מתקשרים עם בני גילם ו/או עם מבוגרים מומחים בתחומי ידע שונים ועליהם להכיר את התרבויות השונות.
3. התפתחות אישית- תפקידנו לעזור ולכוון את התלמידים לפיתוח ומימוש הפוטנציאל האישי שטמון בהם ולעזור להם לגבש את תפיסת העולם שלהם, כל אחד לפי נטיות ליבו.
בפינלנד הממשלה שמה לה בראש סדר העדיפויות את נושא החינוך. בממשלת פינלנד .המורה נחשב כגורם ראשון במעלה. דבר זה מתבטא במשכורות גבוהות, בתוכניות להעדפה אנשים שיעבדו בתחום החינוך.
בדרך זו ישנה סלקציה בבחירת האישים שנכנסים למערכת החינוך. אנשים בעלי ערכים ומוסר עבודה גבוה שידעו לשאוף למטרות העיקריות שיכשירו את הבוגר העתידי.
לצערי מדינת ישראל לא נמצאת במקום שבו פינלנד נמצאת. מקצוע ההוראה אינו מבין החשובים. אין יציבות בממשלה (לעיתים קרובות מתחלף שר חינוך), אין תגמול הולם למורים כך שהמוטיבציה של המורים בלקיחת קורסים והשתלמויות להתפתחות המקצועית בעידן הטכנולוגיה נמוכה.
לסיכום, מערכת החינוך בארץ חייבת להגביר את המוטיבציה ולהעריך את עבודת הקודש שהמורים מתמסרים אליה בכל יום ויום על מנת להשיג את המטרות העיקריות ולהיות בין המדינות המובילות בתחום החינוך.

מקורות מידע בנושא מערכת החינוך בפינלנד:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477291,00.html
http://www.hakoled.org.il/?p=358

" ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד ויעקב איש תם יושב אהלים".

בפרשת השבוע 'תולדות' שבחומש בראשית פרק כה', פסוק כז' כתוב:

" ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד ויעקב איש תם יושב אהלים".
יעקב ועשיו, אחים תאומים שגדלו וחונכו באותו הבית. כשגדלו שניהם והפכו לנערים, יעקב היה איש תם יושב אוהלים והיה עוסק בלימוד תורה כל היום ועשיו היה איש ציד ועובד עבודה זרה.
אנו מבינים שבין האחים קיים ניגוד עמוק בתכונותיהם ובדרך בה הלך כל אחד מהם.
אולם לאורך כל שנות ילדותם הם קיבלו חינוך אחיד ללא התייחסות לשוני בנטיות ליבם, בכוחות החוזקה והחולשה של כל אחד מהם. ייתכן שאם הוריהם, יצחק ורבקה היו מכירים בשוני שבין ילדיהם והיו נותנים חינוך שונה לכל אחד מהם לפי נטיות ליבו, אולי עשיו היה מנתב את כוחותיו לדרכים טהורות וקדושות יותר ( ולא לעבודה זרה).

בהשוואה לעולמינו: כל תלמיד הוא עולם בפני עצמו, לכל אחד נטיות וכוחות משלו.
לשמחתי, הטכנולוגיה מציעה כלים רבים שבעזרתם ניתן לגוון את דרך ההוראה ולקדם את התלמידים, כל תלמיד בקצב וברמה הלימודית שמתאימה לו.
וכאן אני מתחברת לפוסט הקודם שעסק בנושא 'הערכה'. בהערכה תהליכית ניתן לזהות את החוזקות, החולשות, קצב הלמידה והנטיות של התלמיד וכך להתאים לו את החומר הלימודי.

הערכה

חופשת סמסטר ג' הסתיימה ואני מתחילה את הסמסטר האחרון. לא ייאמן שאני לקראת סיום הלימודים לתואר שני.

אני מקווה שהסמסטר יהיה מעניין ויוסיף לי בכל מה שקשור לשילוב טכנולוגיות תקשוב במהלך עבודתי.
השיעור הראשון של הסמסטר, התקיים בלמידה מרחוק. נתבקשנו ע"י מרצת הקורס, ד"ר גילה קורץ, לצפות בסרטון הקשור להערכה ולקרוא מאמר של דוד נבו. לאחר הצפיה והקריאה הבנתי שתהליך הערכה מורכב.
הסרטון עסק ב- 5 השאלות שצריך לשאול לגבי הערכה:
1. למה צריך להעריך תקשוב?
2. למי ההערכה מיועדת? למנהל, למורה, לתלמיד, לאנשי מנהל החינוך....
3. מי הם מושאי הערכה? התלמיד, המורה, מערכת טכנולוגית, תהליך הוראתי לימודי..
4. מה מעריכים? ציונים, הערכת הטכנולוגיה.
5. מתי מעריכים? בהתחלה, באמצע, בסוף...

אחד השינויים העיקריים, בעיניי, שהטכנולוגיה מחוללת, הוא שהערכה מתאפשרת לאורך כל תהליך הלמידה. המורה יכול לעקוב אחר המצב הלימודי של התלמיד לאורך נקודות זמן רבות (בהתחלה, באמצע, בסוף) וכך מתאפשר לתלמיד להתקדם, להגיע להישגים טובים ולחזק את הביטחון העצמי שלו בתחום הלימודי.
בנוסף, בהערכה מעצבת, תהליכית, נוצר קשר שונה בין התלמיד והמורה, קשר של קרבה ואכפתיות.
מידת האחריות של המורה והתלמיד ללמידה גבוהה.

כמורה למתמטיקה אני מדגישה בפני תלמידיי את דרך הפתרון, את השלבים ולא את התוצאה הסופית. בצורה כזו לתלמידים יותר ביטחון לגשת לתרגיל ולנסות לפתור אותו.

לפניכם הסרטון של ד"ר גילה קורץ בנושא הערכה.

http://www.youtube.com/watch?v=jduTc9gA7mU&feature=related

מה לעץ הבמבוק הסיני ולתחום התקשוב????

לקראת ראש השנה קיבלתי ממנהל ביה"ס סרטון במייל.
לאורך הצפייה, עלו בי אנלוגיות לתחום התקשוב.
בסרטון מציגים אדם שקיבל על עצמו לשנות מספר דברים בחייו. בסוף השנה הוא מגלה שהוא נשאר אותו אדם. הוא היה מיואש ופנה אל רבו. רבו סיפר לו על מהלך צמיחתו של עץ הבמבוק הסיני: לעץ הבמבוק הסיני לוקח 5 שנים לצמוח לגובה של בניין, בתנאי שכל הזמן משקים ומטפחים את השתיל. ומה קורה מתחת לאדמה? מתפתחת רשת מסועפת של שורשים שתוכל לתמוך בצמיחתו המתפרצת של הבמבוק.
מוסר ההשכל של הרב היה: לא להתייאש, ע"י טיפוח שורשי השינוי כל אחד יפרוץ ויגיע לגבהים עצומים במה שהוא רוצה או מצפה.
מכאן אני חושבת שהאנלוגיה ברורה: תחום התקשוב הוא יחסית חדש, אך אין לי ספק שאם נהיה יותר מודעים לתועלת שהטכנולוגיה יכולה להביא בתחום החינוך, מערכת החינוך תהיה במקום שונה ממה שהיא נמצאת היום.
למרות הקשיים הקיימים, כגון: מחסור במחשבים, חוסר מיומנויות בשימוש במחשב ועוד. תפקידינו לטפח את תחום התקשוב, עם מה שנתון, יום יום ואז תחום זה יפרוץ.
הרשת המסועפת של הבמבוק היא בעצם השימוש והידיעות שכל מורה מביא איתו למערכת החינוך וכולם ביחד מקדמים את השימוש בטכנולוגיה בתחומי ההוראה והלמידה.
אם לא ננצל ונמצה את נפלאות הטכנולוגיה נשאר בדיוק באותו המצב שהאיש במשל, הגיע איתו בסוף השנה- הרגשה של ייאוש! ייאוש מהעובדה שלא נעשו דברים משמעותיים עם המחשב. שימוש שנעשה בעיקרו להדפסה, שליחת מיילים,כדו' .

תפקידינו להיות סוכני שינוי ( כמו שלמדנו בקורס של ד"ר שרה שדה) בבית הספר, השינוי יבוא מלמטה, מאיתנו. עלינו לטפח את שורשי השינוי ולהעלות למודעות את חשיבות וערך הלמידה באמצעות המחשב ובנחישות!

שתהיה שנה טובה, שנה של צמיחה בתחום התקשוב ובשאר התחומים.

http://www.youtube.com/watch?v=1KjY9zlhpbo

מודלים של מוסדות וירטואליים

לימודים באינטרנט הנקראים גם למידה מקוונת, E- Learning, החלו לתפוס תאוצה בשנים האחרונות, עם כניסתו של הפס המהיר, אפשר להכניס חומרי מדיה ואף לנהל שיחות וידאו איכותיות לשם העברת חומרי הלימוד.
במסגרת הקורס 'הבטים בין לאומיים', קראתי את המאמר של
Farrel, G.M. (1999) The Development of Virtual  Education
המאמר מביא את מסקנות המחקר שנערך במקומות שונים בעולם שבהם מתקיימת למידה ווירטואלית (קישור לפוסט). המאמר מציג דו"ח בין לאומי, שמטרתו להראות מודלים שונים של חינוך וירטואלי בעולם.

המודלים של הוראה וירטואלית:
1. למידה לאורך החיים- הנושא של רכישת ידע הוא חשוב וחיוני בעולם הגלובליזציה. מי שרוצה להתקדם צריך תמיד לקרוא וללמוד  כיוון שתמיד יש שינויים והשינויים גדולים. יש דרישה מצד הציבור לקורסים, הכשרות מקצועיות ורכישת ידע לאורך החיים בתחומים שונים.לכן יש עליה גבוהה לדרישה למוסדות הוראה שמספקים שרותי העברת ידע ומיומנויות, לאו דווקא בחינוך הפורמאלי, אלא גם במקומות פרטיים כגון: בנקים.
2. פתיחת חומרי לימוד אקדמיים- פיתוח חומרי ידע ופרסומו באינטרנט, כך שכל אזרח יכול להשתמש בו ללא תשלום. למשל:( MIT -(Massachusetts Institute of Technology היתה הראשונה שפתחה את כל הנושא של ידע פתוח כך  שכל אחד יכול להינות מהם. גם  ( OER -(Open educational resources  מפתחים חומרי למידה לרשות הציבור לצרכי הוראה ולמידה: ספרי לימוד, וידאו ועוד.
3. הקמה של מוסדות חדשים ללמידה מרחוק שעובדים כספקי משנה של ארגונים מסורתיים. הקמת מוסדות 'בת', של מוסדות שמלמדים בשיטה המסורתית. כלומר, שלוחות של מוסדות אקדמיים.
4. מוסדות אקדמיים חדשים שמאפשרים לימודים אקדמיים רק במקצועות מסוימים, מקצועות שהם מבוקשים והם מפתחים קורסים/ לימודים אלו למטרות רווח.

המוסדות הוירטואלים, מאפשרים ללומדים לרכוש את הידע והמיומנויות במסגרת יום העבודה, ע"י מוסדות פרטיים שמגיעים ללמד אותם במקום העבודה או מהבית, בזמנם החופשי.

לדעתי, בעולם הגלובלי חשוב וטוב שישנם מוסדות וירטואליים שמאפשרים לכל אחד ללמוד ולהתקדם בקצב שלו, להעשיר את הידע ולפתח מיומנויות. אך על מנת להצליח בסגנון למידה זה צריך משמעת עצמית גבוהה וצריך להקדיש המון זמן בעבודה במחשב על מנת לעמוד בלוח הזמנים ולסיים בהצלחה את הלימודים.

לאלו מכם שחושבים ללמוד  בדרך וירטואלית, ב-ה-צ-ל-ח-ה-!

גלובליזציה של החינוך

גלובליזציה היא התרחבות של קשרים בקצב מהיר בין מדינות בתחומים שונים: כלכליים, פוליטיים, חברתיים, תרבותיים.
קשרים אלו מביאים ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד הפועל כיחידת עבודה אחת.
ככל שיש יותר תחרות בין הארגונים השונים יש יותר שיתופיות כגון שפה משותפת, אותו מידע המביא את אותם תכנים ומסרים וכדו'. לכן צריך להרגיל את הילדים לסביבה זו וללמדם לגלות הבנה רב תרבותית.
הזרם המרכז בסוציולוגיה, מייחס את תהליך הגלובליזציה לשינויים הטכנולוגיים בתחום המחשוב והתקשורת. רוב התוצרים המשתתפים בשוק הגלובלי הם מוצרי מידע שניתן להעבירם ממקום למקום בכל זמן וללא עלות.
בזכות הקשרים שמעניקות הטכנולוגיות הדיגיטליות גם החינוך מושפע מהגלובליזציה.
המידע איננו עוד הון אנושי, כל אחד יכול להגיע אליו מכל מקום ובכל זמן.
תפקיד מערכת החינוך להכשיר את התלמידים לשילובם בעולם הגלובלי ולא רק בחברה הלאומית. האינטרנט מאפשר לצוות המורים ולתלמידים יצירת קשרים עם אנשי חינוך ותלמידים ממדינות אחרות ויבשות אחרות, דרך היוצרת שיתוף בדרכי הלמידה וההוראה.
מה ניתן לעשות בכדי להכין את הבוגר למשק הגלובלי?
1. יכולת שיתוף פעולה בתוך צוותים ובין תרבויות. יש לאפשר לצוות ביה"ס לקבוע את תוכנית הלימוד, כיוון שהם מכירים   את התלמידים ויודעים מה הם צריכים ללמוד.
2. יכולת לפתור בעיות וסכסוכים- נושאים חשובים שכדאי ללמד את התלמידים. בעולם הגלובלי הקשרים הם בין לאומיים, חשוב וחיוני לדעת להסתדר זה עם זה.
3. הקניית אוריינות טכנולוגית במקום הדרישה לקבלת הישגים גבוהים במבחנים שספק אם יסייעו לתלמיד להצליח בעולם הגלובלי.
המורים צריכים לאמץ שיטות הוראה אחרות: למידה עצמית, למידה מקוונת. המידע כל הזמן מתחדש ולכן צריך להקנות לתלמידים מיומנויות למידה שיעזרו לתלמידים ללמוד בכל זמן.
4. העולם הגלובלי אינו יציב .על מנת להצליח להשתלב בו צריך נכונות ליזום, ליטול סיכונים ולחשוב באופן יצירתי.
יש שרואים בגלובליזציה קריסה תרבותית, אינם רוצים להחליף את המסגרת המקומית במסגרת העולמית, הם רוצים לשמור על מסגרת מסורתית ולשמר את התרבות המקומית.
לדעתי, יש לשלב בין הגלובליזציה לגלוקליזציה (תרבות מקומית).
ההשפעה של הגלובליזציה בעידן הטכנולוגי של ימינו היא בלתי נמנעת בכל תחום בחיי היומיום.
השינויים בעולם הגלובלי גדולים ומהירים ואנו מחויבים להכין את תלמידינו להשתלבותם בעולם זה, יחד עם זאת לשמור על יופי הייחודיות של כל לאום: תכני הלימוד, תרבות, חגים וכו'

תפקידים מתחלפים במשפחה, האמנם?????

                                                                                                                                         

לפני מספר שבועות "נתקלתי" בכתבה באחד מעלוני השבת שמשכה את תשומת ליבי. כתבה זו מתקשרת לפוסט הקודם שעסק בפער הדיגיטלי. הכתבה עסקה בפרסום תוצאות מחקר תקשורת שנערך ע"י ד"ר דבורי הנדלר ומולי קמל שבדקו עשרות סרטי גמר של תלמידי מגמות הקולנוע בחינוך הממלכתי- דתי. במחקר נמצא שהילד הוצג כהורה וההורה הוצג כילד הנזקק לסיוע. להערכת החוקרים התופעה נעוצה בנוכחות מוגברת של טלוויזיה ואינטרנט בחיי הילד, המביאים את הילד לבילוי זמן רב עם עצמו, דבר שמפתח אצל הילד את תכונת העצמאות. דבר נוסף, הילד חשוף יותר לכלים הטכנולוגיים. כמעט בכל תחום בחיי היום יום יש צורך בשימוש בטכנולוגיה, כפי שהזכרתי בפוסט הקודם. הילד חשוף לכלים ואינו נרתע מהשימוש בהם, דבר שמחזק את תכונת ההתמודדות, הביטחון העצמי ותכונת העצמאות. השליטה של הילד בטכנולוגיה והשתלבותו בהתפתחותה נותנת לו תחושה שהוריו זקוקים לו כמסייע בהשתלבותם בחיי היומיום.

אני מסיקה ממחקר זה שצומח דור חדש במגזר הממלכתי- דתי.

לאחר שסיימתי לקרוא את הכתבה תהיתי בנוגע לנאמר בה.
האם אין הגזמה בתוצאות המחקר המציגים את ההורה כדמות שצריך לטפל בה ולסייע לה???
האם בילוי זמן רב, של הילד עם עצמו אינו מהווה בעיה?

לדעתי, יש הגזמה בהצגת ההורה כדמות נזקקת וחלשה מאוד במערכת המשפחתית. אמנם השימוש בטכנולוגיה חיוני אך לא במידה שבה ההורה נעשה תלותי מאוד בילדיו. ייתכן שההורים נעזרים בילדים בכל מה שקשור לאינטרנט, אך זה לא עושה אותם 'נזקקים' וייתכן שבאמצעות הילדים הם לומדים את השימוש בטכנולוגיה, שזוהי דרך נוספת לצמצום הפער הדיגיטלי.

לטכנולוגיה השפעה על תחומים נוספים מלבד קידום הילד בתחום הלימודי, הילד נעזר בטכנולוגיה לתקשורת ועשוי להרחיב את מעגל החברים. הילד מפתח את חוש הסקרנות והחקירה על ידי מעבר מנושא לנושא, אקטואליה, מדעים, בע"ח ועוד. הילד בוחר מה ללמוד ולכן נמצא זמן רב מול המחשב. המבוגרים עסוקים כל כך בשגרה ואינם מתפנים פיזית ורגשית להתנסות ול"שוטטות" באינטרנט.

הטכנולוגיה מאפשרת לילד להיות עצמאי, אחראי, בעל מוטיבציה אך עם זאת בילוי זמן ללא גבולות של הילד מול המחשב מהווה בעיה. מבחינה חברתית הילד אינו יוצא מהבית, אינו נפגש עם חברים. יצירת קשר חברתי באמצעות האינטרנט שונה מיצירת קשר פנים מול פנים. הילד מתוך שעמום ושוטטות באינטרנט יכול להיחשף לתכנים לא חינוכיים. בנוסף, יכולות להיווצר בעיות בריאותיות מאי פעילות גופנית. תפקידינו כמחנכים, להדריך ולכוון את תלמידינו לעשות שימוש יעיל ונבון באינטרנט ובמינון הנכון. כפי שכתבתי בפוסט הקודם, הילדים מהווים ערוץ לצמצום הפער הדיגיטלי ויכולים לעזור למבוגרים בהשתלבותם בכל הקשור לטכנולוגיה.

לכתבה המלאה:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/206148

הפער הדיגיטלי

הפער הדיגיטלי (Digital Divide) הוא סוגיה חברתית פוליטית המתייחסת לפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו, כלומר בין אלו שמשתמשים במחשב לאלו שלא משתמשים במחשב.

נושא הפער הדיגיטלי, הוא אחד הנושאים של סדר היום הלאומי וזוכה לסדר עדיפות גבוהה כיוון שבכל תחום השימוש באינטרנט חיוני: חינוך, כלכלה, חיפוש עבודה, קניות, קופת חולים, בנקים ועוד המון פעולות ולכן כדאי שלכל אזרח תהיה מיומנות בסיסית בשימוש במחשב.
הפער הדיגיטלי נובע ממספר גורמים:
1. תשתית פיזית שאינה מאפשרת גישה לטכנולוגית המידע (העדר מחשב, חיבור לרשת).
2. מצב כלכלי- אדם חסר אמצעים מתייחס למחשב כמותרות ולכן לא ישקיע בקניית מחשב וחיבור לרשת
3. חוסר מודעות להשפעת העולם הדיגיטלי ולצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע
    (וחוסר אמון בטכנולוגיה, דוגמא: פריצה לחשבונות בנקים)
4. חוסר שליטה בשפה האנגלית- המידע הרב שמוצג ברשת בשפה האנגלית אינו מובן ואז המידע מוגבל.
5. רתיעה מהעולם הדיגיטלי- פחד מטכנולוגיה וקושי לרכוש את המיומנויות הנדרשות
6. אידיאולוגיה-דרך חיים המתנגדת לשימוש במחשב ולחיבור לרשת האינטרנט ולערכים שהיא מייצגת.
איך נוכל לצמצם את הפער הדיגיטלי?
בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
כל העמותות שקמו ופועלות גם כיום לצמצום הפער הדיגיטלי, ספק אם יצליחו לעשות זאת. לדעתי הדבר העיקרי שיביא לצמצום הפערים זו ההכרה וההבנה שלטכנולוגיה חשיבות גבוהה, היא אינה מותרות והיא חלק נכבד מחיי היומיום. כשאנשים יבינו את חשיבות הטכנולוגיה, הם יעשו מאמצים לשלב את המחשב בחייהם: יירשמו לקורסים שונים בהכרת המחשב והאינטרנט על מנת שיוכלו לשלב את המחשב בפעולות שונות בחיי היומיום ויבינו שהם חוסכים המון זמן וכסף (כגון: פעולות בנקאיות שונות המתאפשרות דרך האינטרנט, קניות, שימוש במיילים, תקשורת סינכרונית: סקייפ/ מסנג'ר ועוד).
ככל שנשכיל ונכניס למודעות את החשיבות בשימוש במחשב אצל הדור הצעיר, הם יהוו ערוץ נוסף לעולם המבוגרים שבעזרתו, אני מאמינה, נצליח לצמצם את הפער הדיגיטלי.

טיפים לממשק מוצלח...

עברתי את מחצית הדרך בסמסטר זה, סמסטר ג', אני ועמיתתי, נמצאות לקראת סיום הפרוייקט בקורס פיתוח סביבות למידה מתוקשבות. לאחר שבחרנו להתמקד בפרוייקט בנושא הגופים, במקצוע המתמטיקה, חשבנו ביחד על תכנון האינטראקציה וכל פעם שאנחנו מרגישות שהנה סיימנו, מרצת הקורס, הגב' גלית בן צדוק, מאירה את עינינו לדברים נוספים, שאינם בהירים.
הממשק הוא מעטפת שמאפשרת ללומד להפעיל את האובייקט הממוחשב (גרפיקה, הוראות, מעבר בין מסכים ועוד), ולכן בנייתו מצריכה מחשבה מרובה, שיקול דעת- מה להכניס, באיזו צורה והיכן על המסך האובייקטים יופיעו, על מנת שיהיה קליט ללומד מבחינת השימוש בו ומבחינת התועלת שהוא יפיק מהאינטראקציה. בקיצור, מלאכת הממשק היא מורכבת ולא פשוטה...
המאמר Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002)
http://institute.nsta.org/scipack_research/Aids_ComputerMultimedia_Learning_CogLoad.pdf
עוסק ב- 4 עקרונות שלפיהם ניתן לבנות ממשק מוצלח
עקרון הרצף- עדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד וכך נמנע עומס קוגניטיבי אצל הילד.
עקרון הבהירות- הצגת הנושא הלימודי ללא מילים וצלילים חיצוניים מיותרים, עוזרת לתלמיד לבנות קשרים בין צעדים בשרשרת הסיבתית.
עקרון הייצוג המרובה- הצגת מילים בתיאור שמיעתי ולא באופן חזותי על המסך, מפחית עומס בערוץ החזותי, ומגביר את הסיכוי לעיבוד קוגניטיבי עמוק יותר.
עקרון העודף- להשתמש כמה שפחות בטקס מודפס, כיוון שהוא מביא לעומס בזיכרון החזותי הפעיל ויותר בשילוב של אנימציות ותיאורים.
ותוך כדי עבודה, אני נזכרת בקורס שלמדנו בסמסטר הקודם עם פרופ' מיקי רונן, שבו היינו צריכים לבנות משחק לימודי.
אם כן מה ההבדל?
- בבניית משחק לימודי- נעזרתי במחולל ותפקידי היה ליצוק את התוכן לתבנית, למעטפת, לממשק, כמובן על פי הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R, על מנת שהמשחק יהיה מוצלח (מאתגר, מסקרן, מטרות ברורות,מאפשר שליטה של הלומד ועוד).
-בעיצוב ובניית סביבות למידה מתוקשבות- אני צריכה לחשוב כמעט על הכל: על התוכן, על בניית ועיצוב הממשק: אלו תמונות יהיו, מה יבוא קודם, היכן יהיו כפתורי ההפעלה ועוד.
שני הקורסים משתלבים אחד עם השני. על מנת לבנות אינטראקציה לימודית, חייב להיות מומחה בתחום התוכן ולשלב את הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R (  http://tecfa.unige.ch/~szilas/nestor/ressources/motivation_malone.pdf)ואח"כ לשתף את הגרפיקאי והמתכנת. משימה זו היא לא פשוטה ואף מורכבת ולכן תכנון אינטראקציה, כמו שנאמר לנו ע"י ד"ר רחל מינץ, טוב שתעשה בצוות, שכל אחד מפרה את השני.
אני מאמינה שהאינטראקציה שלנו עומדת בקריטריונים של בניית ממשק טוב, הודות להכוונה של הגב' גלית בן צדוק שלב אחר שלב וכולי תקווה שתלמידיי אכן יפיקו תועלת מאינטראקציה זו התביא לשיפור הבנתם את נושא הגופים.

למידה וירטואלית

זוכרים את היום המתוקשב שבו תרגמנו מאמר וניתחנו אותו בסביבת וויקי?!
המאמר שקבוצתי דנה עליו הוא: ההתפתחות של החינוך הוירטואלי בפרספקטיבה גלובלית של פרל:
Farrel, G.M. (1999) The Development of Virtual Education
עיקר המאמר דן בכך שהמדינות צריכות לבצע צעדים משמעותיים כדי לספק גישה מלאה לחינוך להמונים ולהביא למגוון הזדמנויות בחינוך לכל אחד, ע"י הקמת תשתיות, מחשב לכל ילד, פיתוח תוכנות לימודיות ועוד. המידע רב ובהרבה מקומות לא יודעים להפיק תועלת מהטכנולוגיה. המאמר בא להדגיש שלמרות הפיתוחים הטכנולוגיים השונים ישנם מעט מוסדות וירטואליים, המקיימים למידה פתוחה מרחוק, למידה המופצת ברשת האינטרנט, באמצעות מחשב.
למידה מרחוק יכולה להתבצע במספר טכנולוגיות: באמצעות פורום, וויקי, טוויטר, בלוג ועוד.
נקודות נוספות שהמאמר דן עליהן: הכוחות שמניעים את המוסדות הוירטואליים והכוחות שמתנגדים להתפתחות המוסדות הוירטואליים.
אני רוצה להתייחס דווקא לאחת ההתנגדויות שמוזכרת במאמר והיא: חוסר אמון של המורים בטכנולוגיה, הרגשת חוסר ביטחון בשימוש בה והצורך לשלוט במספר גבוה של תקשורות עם התלמידים מרתיע אותם (כל הרשתות החברתיות כדוגמת טוויטר, פייסבוק, פורום, וויקי ועוד). דבר נוסף, מורים מאמינים שחינוך צריך להעביר וללמד ע"י מורים.
כשחיפשתי תחום ללמוד לתואר שני, היה חשוב לי ללמוד משהו שיקדם אותי בפן המקצועי ובפן האישי ולכן אחרי חיפושים ובירורים אינטנסיביים החלטתי ללמוד במסלול 'תקשוב ולמידה'. אין ספק שהטכנולוגיה מרתיעה ואפשר לומר גם מפחידה,הטכנולוגיה משתנה בכל רגע ומה שהיה חדש הפך לישן. אני לא משלה את עצמי בנוגע לפערים הטכנולוגיים שלי עם תלמידיי אבל ע"י תרגול ואמון בטכנולוגיה אין לי ספק שאדע להפיק את המירב. אני חושבת שהדבר הראשון שמורים צריכים לעשות הוא שינוי בחשיבה לגבי הטכנולוגיה, א"א להתכחש לקדמה, אנחנו חייבים להיות חלק ממנה, הטכנולוגיה מספקת נגישות אינה מוגבלת בזמן או במקום, אפשר ליצור קשרים עם תלמידים, עם עמיתים למקצוע בתוך ביה"ס, מחוצה לו ואפילו מעבר לים, אך יחד עם זאת הטכנולוגיה לא מחליפה את המורה, אלא הופכת את דרך ההוראה שלו ליותר יעילה, חווייתית. המורה הוא לא מקור הידע אלא מכוון ומדריך.
ואם במילים לא הצלחתי לשכנע את חשיבות ומשמעות הלמידה הוירטואלית לפניכם סרטון קצרצר המשווה בין הלימוד המסורתי ללימוד באמצעות מחשב. מצאו את ההבדלים!
http://www.youtube.com/watch?v=id4DvyFXuoY&feature=player_embedded

html זו שפה!

בקורס שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות, אני לומדת לבנות אתר אינטרנט.

בניית אתר אינטרנט מבוסס על שפה שנקראת html. html- היא שפת סימון, שפה של תגיות ליצירה ועיצוב דפי אינטרנט, כאשר לכל תגית יש מאפיינים.
בשיעור הראשון שאלתי את עצמי 'למה אני צריכה לבנות אתר אינטרנט, יש הרבה אתרים ברשת שמצויים בהם חומרי למידה שונים ומגוונים?
לאחר המשימה הראשונה שבה נתבקשנו לבנות את הדף הראשון של האתר הראשון שלי הבנתי שבאתר שאבנה אני בוחרת ומחליטה איזה חומרים להכניס, אני יכולה להכניס חומרים שאני יצרתי, שמתאימים לאוכלוסיית התלמידים שלי. באתר שאבנה אוכל לעצב ולארגן את הדפים וכמובן לחדש כל הזמן את החומרים על מנת שיהיה אינטראקטיבי, חווייתי ויעיל עבור התלמידים.
בנוסף, אני יכולה להכניס תוצרים של התלמידים לתוך האתר, דבר שיגרום להם גאווה ומוטיבציה להמשיך להיכנס לאתר ולתרגל עוד.
לימוד שפת ה- htlm דורש המון תרגול, כמו למידת כל שפה אחרת. אין לי ספק שבעבודה עקבית אצליח לבנות את האתר הראשון שלי על הצד הטוב ביותר.
אז אם את/ה מעוניינים לבנות אתר משלכם לפניכם סרטון שידריך אתכם. בהצלחה.

בנוסף, אני מצרפת מדריך ללמוד HTML, שסייע לי מאוד , מאמינה שיהיה לעזר גם לכם:
http://www.webmaster.org.il/article.asp?id=404

יום לימודים מתוקשב

                                                                                                                            

יום הלימודים השלישי בסמסטר ג' היה יום מתוקשב. קיבלנו מטלות והקדשנו את היום לביצוען בבית.

באותו יום הרגשתי מאותגרת בעיקר בקורס של ד"ר חגית מישר- טל, בקורס :'שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה'. בקורס זה נתבקשנו להתחלק לקבוצות, לתרגם מאמר באנגלית ולענות על מספר שאלות. את המטלה ביצענו בסביבת וויקי, סביבה המשמשת כאמצעי ללמידה שיתופית מכוונת, המפתחת מיומנויות חשיבה גבוהות. בסביבה זו המורה יכול להעריך את תהליך הלמידה של כל משתתף מבחינה כמותית ואיכותית וכך ניתן לקדם כל משתתף. בקורס אחר, 'עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות', אופן הלמידה היה בפורום הלימודי.

סביבת וויקי וסביבת הפורום הלימודי, שתיהן סביבות מקוונות א- סינכרוניות, ההשתתפות בכל סביבה אינה מוגבלת בזמן או במקום והמורה יכול למדוד את איכות וכמות ההשתתפות של כל משתתף בסביבה הלימודית, להבין את צורת החשיבה שלו ולקדם אותו. בשתי הסביבות רמת החשיבה והכתיבה גבוהות.
אם כן מה ההבדל בין למידה בסביבת וויקי ללמידה בפורום?
הלמידה שלי בסביבת וויקי עדיין בעיצומה, אך מחוויית הלמידה שלי בשתי הסביבות:
בסביבת הפורום- הרגשתי יותר בטוחה, המנחה/ המורה נמצא תמיד איתנו, לאורך כל תהליך הלמידה, ומכוון בשעת הצורך, בסביבת וויקי - התחושה היא שהמנחה נתן משימה ויתייחס אליה רק בסוף, התמיכה במהלך המשימה היא רק מחברי הקבוצה.
אין לי ספק שההתנסות בלמידה בסביבת וויקי תתרום לי בעיקר באופן אישי, בלימודיי לתואר שני, בהכרת והבנת המערכת. כמורה למתמטיקה אני חושבת שהשימוש בסביבת הפורום יותר מתאים בתהליך הלמידה: הצגת פתרונות לשאלות/ חידות, העלאת שאלות בנוגע לדרך פתרון תרגילים ועוד, סביבת וויקי מתאימה למקצועות עם מלל, שמצריכים פיתוח של רעיונות של המשתתף.

הדמיה

בסמסטר הנוכחי אלמד לתכנן, לעצב ולפתח סביבות למידה מתוקשבות ע"י סוגים שונים של אינטראקציות: הדמיה, משחק אנימציה ועוד.


ברצוני להתמקד באינטראקציה מסוג הדמיה.
הדמיה- במובן הרחב, היא חיקוי מדוייק של המציאות. הדמיה היא מודל דינאמי המתאר שינויים לאורך זמן.
נשאלת השאלה: איזה ערך יש להדמיה אם היא מחקה את המציאות? מה תרומת ההדמיה לתהליך הלמידה? מתוך חומר ספרות עיונית שקראתי (מינץ ר, 1998) השימוש בהדמיה בא להמחיש ללומד נושאים שקשים להבנה, שדורשים ויזואליות והתנסות אישית. נושאים שכוללים בתוכם תהליכים ארוכים לאורך זמן, הדמיות שנעשות לצורך אימון (כמו טייס ונהיגה), הדמיות להתנסות בתהליכי קבלת החלטות (בעיקר במדעי החברה) הדמיות לצורך חקירה מדעית וכמובן לצורך לימודי פדגוגי.
למשל: במדעים- הנושא של עירבוב צבעים. הלומד בוחר צבעים ובודק איזה צבע התקבל.
במתמטיקה- נושא הגופים- דורש המון ויזואליות והמחשה. וכן אפשר לנצל את ההדמיה לנושאים במקצועות נוספים.
במהלך השיעורים המורה לא תמיד ממחיש את הדברים (מסיבות שונות) ולא תמיד לתלמיד יש הזדמנות להתנסות בעצמו. באינטראקציה, הלומד יכול לחזור על הפעולה מספר פעמים לצורך הבנת החומר בצורה חווייתית.
חשוב שנבין כי אינטראקציה מסוג הדמיה מייצגת בצורה חזותית תופעה או מערכת המאפשרת את פישוט המציאות, יוצרת עניין רב אצל הלומד בהתנסות האישית ובקצב שלו במטרה לתרגל את הנושא עד להבנתו. אני בטוחה שקורס זה יתרום לקידום המקצועי שלי כך שאדע לפתח סביבה מתוקשבת הכוללת את כל המאפיינים הנדרשים וכך תתרום לתהליך הפדגוגי.

בחזרה לשיגרה...

ביום רביעי, ב-16.06.2010, חזרתי ללמוד עם כוחות מחודשים וציפיות מחודשות מהלימודים בסמסטר השלישי.

קיוויתי שהקורסים יהיו מעניינים ומעשיים ואכן לא התאכזבתי. נהניתי מאוד מהיום הראשון בסמסטר ג' (כן לא להאמין, אבל עברתי חצי מהדרך), ממגוון הקורסים, ממומחיות ומנעימות המרצים ומקווה שכך ימשיך עד סוף הסמסטר, על אף המטלות הרבות....

הקורס הראשון ביום הלימודים הוא פסיכולוגיה התפתחותית של הילד. בקורס למדנו על הקשרים שמשפיעים על התפתחות הילד: ביולוגי, משפחה(הורים ואחים), חברה, כלכלה ותרבות.
בהמשך, התחלנו קורס שבעזרתו נלמד לפתח סביבות למידה מתוקשבות- אין לי ספק שזהו קורס שיקדם את איכות ההוראה שלי. ובקורס אחר אתרגל את השימוש בוויקי. וויקי היא סביבה לכתיבה שיתופית, סביבה זו עשויה לקדם כל אחד מהמשתתפים והמורה יכול לעקוב אחר קצב ואיכות ההתקדמות של כל משתתף.ובסוף היום הוקדש קורס לבניית אתרי אינטרנט ללמידה.

אז אם את/ה מתלבטים מה ללמוד בשנה הבאה, אני מקווה שתמצית היום הראשון של סמסטר ג', מספיק שיכנעה שלימוד במסלול תקשוב ולמידה הכרחי לכל אחד שרוצה לשפר את איכות ההוראה שלו.

מאחלת הצלחה לכולנו.

שלושת הגלים בישראל...

מערכת החינוך בישראל עברה ועודנה עוברת שינויים, כל תקופה נקראת גל.
גל = תפיסה חינוכית.
הגל הראשון, התאפיין בכך שהילד במרכז. יש שונות בין הילדים ולכן צריך לבנות תוכנית לימודים גמישה, כלומר צריך לדאוג לצמיחתו האינטלקטואלית של כל ילד (הרבט ספנסר), צריך להעצים את הפרט. איך עושים זאת? ע"י כך שמעוררים את סקרנותו של הילד, הלמידה פעילה ומשמעותית עבור הילד ולמידה הנעשית בקבוצות קטנות. תפקיד המורה: מתווך, יועץ, מפנה למקורות ידע. על פי דיואי, דפוס למידה אקטיבי מוביל למשמעות אחרת, הילד והצרכים שלו הם נקודת המוצא לעבודה החינוכית. תורתם של ספנסר ודיואי : " הילד במרכז", תפס קצת מקום במערכת החינוך בישראל בקיבוצים, בפנימיות ובעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה.
הגל השני השני צומח מביקורות על מוסדות מערכת החינוך והרצון לשיוויון. ישנו רצון לתוכנית לימודים משותפת, הגדרת מטרות למורה ולתלמיד, זוהי תקופת הסטנדרטיזציה. הראשונים שהתנגדו לרעיון של הגל הראשון הם האוניברסיטאות (וולנסקי 1999, 2005).בטענה שבדרך זו יש קושי להבטיח סטנדרטיזציה באיכות תעודת הבגרות. הקבוצה השניה -"הקשת המזרחית", שביקשה להפנות את בני עדות המזרח ללימודים היותר יוקרתיים (ולא רק מקצועיים) והקבוצה השלישית שהתנגדה היא back to the basics-תנועה שביקשה להסתפק בלימודים של שישה עד שבעה מקצועות לימוד אחידים עבור כל ילדי ישראל.
הגל השני מאופיין בהוראה שמכוונת ללמידה למבחנים. בעקבות שיטה זו 50% מהתלמידים, אינם זכאים לתעודת בגרות.
הביקורת על הסטנדרטים: מסך עשן לבעיות האמיתיות הגורמות להישגים נמוכים: שונות בין התלמידים, בעיות נפשיות, כלכליות ועוד.
ומכאן צומח רעיון חדש- הגל השלישי. אנו נמצאים במעבר לחברת ידע- יכולת לעבד ידע חדש ע"י התלמיד, היכולת לשאול שאלות ולא רק לתת תשובות. הידע זמין ונגיש בכל מקום. המורה אינו מקור הידע אלא מכוון יועץ (כמו בגל הראשון).
אני שואלת לדעתכם: באיזה גל מערכת החינוך בישראל נמצאת?, האם נוכל להיפטר מהסטנדרטיזציה?, האם הרעיון של הגל השלישי ייתן מענה הולם לתלמידינו? וכמובן יש עוד המון שאלות, שלא בטוח שיש להן תשובות.
כולי תקווה שנשכיל לעשות שימוש מועיל ויעיל בטכנולוגיה למען תלמידינו, כל אחד לפי רמתו וכישוריו.

טוויטר

טוויטר (Twitter) - היא רשת חברתית חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 140 תווים.
כל שליחת מסר נקרא "ציוץ", בתוך כל "ציוץ", אפשר להוסיף קישורים (שהם חלק מהתווים).
במסגרת הקורס נתבקשנו להשתתף בטוויטר, כמשימת רשות, ולכתוב מסרים שאינם קשורים לקורסי הלימוד (וזאת על מנת שלטוויטר לא יווצר אופי כמו לפורום), זמן המשימה ארך כשבועיים.
לא היה לי קל לבצע את המשימה ולא מפני שהשימוש בכלי זה, עבורי, חדש, אלא מפני שהמשימה לא הייתה ממוקדת. בסופו של דבר צייצתי ציוץ ראשון ואפילו ציוץ בסיכום המשימה.
מסקנותיי מהשימוש בטוויטר הן:
הטוויטר מאפשר לשלוח מסרים קצרים, ממוקדים של עד 140 תוויום- חיסכון בזמן ועינייניות, דבר שמעודד את המשתתפים לקרוא ואפילו להגיב.
בטוויטר אפשר להרחיב את מעגל החברים- כל אחד יכול להכנס לקבוצה וליד כל "ציוץ" מופיעה התמונה של המשתתף. מטרת הכלי שהציוצים מופנים לכל הקבוצה ולא אל המורה, כל אחד יכול להגיב ולענות.
כמורה למתמטיקה:
השימוש בטוויטר יכול לעזור במסירת הודעות כגון: תזכורות להביא ציוד כלשהו לשיעור ולהכנת שיעורי בית, מועדי מבחנים,
שאלות קצרות וממוקדות בנושא המתמטיקה של המורה והתלמידים, פתרון לחידה מתמטית, דיווחים של התלמידים על משימות שנתנו במהלך השיעור ועוד.

אנימציה

אנימציה= הנפשה, היא תחום העוסק בהקניית אשליה של תנועה על גבי מסך. פירוש המילה "Anima" בלטינית הוא נפש. (ויקיפדיה)
במסגרת הלימודים במגמת תקשוב ולמידה, נחשפתי לאחד מכלי הטכנולוגיה המופלאים- האנימציה, שנמצא באתר http://www.xtranormal.com/
כפי שכתבתי בפוסט השני, תהליך הבלוג עבורי הוא אתגר וכך גם הכנת סרטון האנימציה.
לאחר חווית ההתנסות קיבלתי את התוצר הבא:

http://www.xtranormal.com/profile/2491327/


איך השימוש באמציה עוזר לתהליך הלמידה?
במחקרים רבים שנערכו לגבי השימוש באמצעי אנימציה בתהליכי למידה, נמצא כי שילוב האנימציה בין מרכיבי הלמידה, יכול לתרום רבות להבנת החומר הנלמד בצורה ידידותית וחווייתית, בהבנת תהליכים שניתן לראותם במיקרו (כגון: תחום הגנטיקה), בהמחשה של מושגים מופשטים- שקשים להסבר ולהבנה בשיטת ההוראה המסורתית וכל זאת בזכות האפקטים החזותיים שבהם נעשה שימוש בהנפשה.
לסיכום: השימוש באנימציה עשוי להוביל לשיפור המוטיבציה ללמידה, להפיכת תהליך הלמידה לחווייתי, להעלאת רמת ההוראה והגברת כושר הלימוד העצמי.

טובים השניים...

הנושא של שיתוף הוא אחד מכלי הלמידה. לשתף אחר במה שיש לי, במיוחד בדבר שהושג בעמל (וידע הוא אחד מהם), זה דבר שלא כ"כ פשוט לכל אחד.
נושא השיתוף התרחב הודות לאינטרנט שמאפשר לתקשר וללמוד בכל מקום בעולם ובכל זמן.
צריך לזכור- אין אדם שיודע הכל וניתן ללמוד מכל אחד.
ישנם חומרי למידה פתוחים ברשת הנמצאים לרשות הציבור לצרכי הוראה ולמידה: ספרי לימוד, קטעי וידיאו, קורסים, מחקרים ועוד.
אני מאמינה שבעזרת השיתופיות בידע, בחוויות ובאמונות את השותפים לנו בעשייה החינוכית (מורים, הורים, תלמידים...) נוכל ליצור מערכת חינוכית טובה ויעילה יותר שתקדם את התלמידים שלנו ובכלל את החברה שבה אנו חיים.

הפודאקסט

במסגרת הקורס נתבקשנו להכנס לאת ר הישראלי http://www.icast.co.il/ , להאזין לפודקאסט ולהשוות לחוויית האזנה לתוכנית רדיו.
אם כן, מהו פודקאסט קולי?
תוכנית רדיו שמועברת דרך האינטרנט. טכנולוגיה זו מאפשרת למאזינים לבחור בתוכן שהם רוצים, לשמוע בכל זמן ובצורה שנוחה להם (מחשב אישי, MP3/4 , פלאפון).
נכנסתי למספר ערוצים באתר, בידור ולימוד ומסקנותיי לגבי הפודקאסט הקולי הן:
היתרונות: ניתן לבחור להאזין לתוכנית בידור/ לימודית מועדפת, ניתן להוריד ל-MP3/4 , לפלאפון ועוד ולשמוע בכל זמן והכל ללא תשלום..., ניתן לעצור את האזנה ולשוב אליה כשמתאפשר, או לשמוע יותר מפעם אחת את השידור, ניתן לעשות עיסוקים נוספים בזמן השמיעה.
החסרונות:הקשבה לתשדירים לימודיים מצריכה ריכוז רב, לא כל התשדירים באיכות טובה (רישרושים, אין רצף בדיבור של הקריין, קול מונוטוני).
ולסיכום, אני רואה בפודאקסט כלי נפלא בשימושו לתכני פנאי ובידור.
כמורה למתמטיקה, אני לא חושבת שהשימוש בפודאקסט יכול להוות כלי עזר או תחליף ללמידה בכיתה, כיוון שבמקצוע המתמטיקה לא מספיק להקשיב אלא צריך גם לראות תהליכים של פתרון תרגילים ולכן אולי שימוש בכלי אחר (הקלטות ביוטיוב ) יוכלו להוות ככלי עזר טוב יותר.

משחק זה עניין רציני

משחק- היא פעילות הנעשית בדרך כלל לשם הנאה, בידור ולימוד (ויקיפדיה).

בפוסט זה אתמקד במשחק הלימודי, כחלק מתהליך הלמידה בקורס שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים.

במסגרת עבודתי, כמורה למתמטיקה, השתדלתי לשלב בתהליך הההוראה משחקים (לא ממוחשבים) הן כתרגול והן כסיכום נושא לימודי וזאת על מנת ליצור עניין אצל התלמידים בתהליך הלמידה.

במסגרת הלימודים בקורס, הבנתי, שבחירה ופיתוח משחק לימודי זה לא עניין פשוט.

בזכות המקצועיות והניסיון הרב של מרצת הקורס, פרופ' מיקי רונן, אשר לימדה אותנו לבחון כל משחק על פי קרטריונים של (Lepper,M.R.&. Malon, T.W.(1987 הבנתי, שפיתוח משחק לימודי דורש המון מחשבה ותכנון על מנת שיהיה מוצלח ויעיל, לא מספיק לדעת לתכנת תבניות משחק, אלא חשוב גם להיות מומחה בתחום התוכן של אותו משחק.

ישנם מספר קריטריונים שבעזרתם נוכל להעריך משחק לימודי ממוחשב טוב:
אתגר- שמירה על רמת קושי מתאימה ללומד, המשחק לא צריך להיות קשה מדיי, כדי שלא ייאש את הלומד ולא קל, שישעמם את הלומד. למשחק צריכות להיות מטרות ברורות. המשחק צריך לגרות את הסקרנות של הלומד מבחינה קוגניטיבית וחושית, אך צריך לדאוג שלא יסיח את דעת הלומד מהתוכן הלימודי. ללומד צריך שתהיה אפשרות 'לשלוט' במשחק, כלומר, שיוכל להפסיק את המשחק באמצע, לבחור ברמה שמתאימה לו ועוד.
דבר נוסף וחשוב: לומד שלא הצליח במשימה המשחק יוביל אותו למשימה אחרת, כלומר, המשחק לא פולט אותו, אלא פולט לומד שהצליח במשימות כראוי.

היום, אחרי בחירה, התנסות וניתוח של מספר משחקים לימודיים ממוחשבים במהלך הקורס, ומספר צעדים לפני הגשת פרוייקט הגמר, אני מרגישה שאוכל לבחור/ לתכנן משחק לימודי ממוחשב שיהיה יעיל ומהנה עבור תלמידינו.

הפוסט הראשון שלי....

שלום קוראים יקרים,

הגיע הזמן שאתחיל לנהל את בלוג הלמידה שלי. . .

יש בי חששות בבואי לכתוב את הפוסט הראשון ועולות לי מספר שאלות, כגון: על איזה נושא אכתוב בכל שבוע?, האם אצליח לחשוף את מחשבותיי והגיגיי?, האם אצליח לעניין אתכם ולתרום לכם, הקוראים, באמצעות הבלוג? ועוד ועוד..

לאחר מחשבות רבות אחלטתי לכתוב את הפוסט הראשון על בלוג הלמידה...

ברצוני לשתף אתכם במספר תובנות שהגעתי אליהן לאחר החששות וההתלבטויות בכתיבת הפוסט הנוכחי:
ראשית, הרגשתי היא, שמוטלת עליי אחריות "כבדה", שכן כל מה שנכתב נחשף לעיניי כל, ולכן אני צריכה "לעמוד" אחרי כל פוסט שאכתוב, לדאוג שיהיה מעניין ויתרום לקוראים.
שנית, על מנת לנהל בלוג מעניין עליי להיות יצירתית, אני חייבת להתוודות שזו תכונה חלשה שלי, ומקווה שתתפתח בתהליך כתיבת הבלוג.
ולבסוף, על מנת שאקבל תוצר ראוי, רצוי שאתייחס לניהול הבלוג כאתגר ולא כקושי או נטל, ואז אני מאמינה שתהליך הלמידה יהיה בהנאה.

מטרת בלוג הלמידה

בס"ד


ברוכים הבאים לבלוג שלי,

במסגרת הלימודים לתואר שני במסלול 'תקשוב ולמידה' התבקשנו כמשימה ראשונה בכתיבה בבלוג, לכתוב מהי מטרת הבלוג עבורי.
המטרה שאני שואפת אליה היא: הכרת הכלי הטכנולוגי ומקווה שעל ידי למידה אקטיבית בכלי זה אקיים תהליך למידה משמעותי, מעמיק, מהנה ואפקטיבי במסגרת הלימודים לתואר שני במגמה.