זוכרים את היום המתוקשב שבו תרגמנו מאמר וניתחנו אותו בסביבת וויקי?!
המאמר שקבוצתי דנה עליו הוא: ההתפתחות של החינוך הוירטואלי בפרספקטיבה גלובלית של פרל:
Farrel, G.M. (1999) The Development of Virtual Education
עיקר המאמר דן בכך שהמדינות צריכות לבצע צעדים משמעותיים כדי לספק גישה מלאה לחינוך להמונים ולהביא למגוון הזדמנויות בחינוך לכל אחד, ע"י הקמת תשתיות, מחשב לכל ילד, פיתוח תוכנות לימודיות ועוד. המידע רב ובהרבה מקומות לא יודעים להפיק תועלת מהטכנולוגיה. המאמר בא להדגיש שלמרות הפיתוחים הטכנולוגיים השונים ישנם מעט מוסדות וירטואליים, המקיימים למידה פתוחה מרחוק, למידה המופצת ברשת האינטרנט, באמצעות מחשב.
למידה מרחוק יכולה להתבצע במספר טכנולוגיות: באמצעות פורום, וויקי, טוויטר, בלוג ועוד.
נקודות נוספות שהמאמר דן עליהן: הכוחות שמניעים את המוסדות הוירטואליים והכוחות שמתנגדים להתפתחות המוסדות הוירטואליים.
אני רוצה להתייחס דווקא לאחת ההתנגדויות שמוזכרת במאמר והיא: חוסר אמון של המורים בטכנולוגיה, הרגשת חוסר ביטחון בשימוש בה והצורך לשלוט במספר גבוה של תקשורות עם התלמידים מרתיע אותם (כל הרשתות החברתיות כדוגמת טוויטר, פייסבוק, פורום, וויקי ועוד). דבר נוסף, מורים מאמינים שחינוך צריך להעביר וללמד ע"י מורים.
כשחיפשתי תחום ללמוד לתואר שני, היה חשוב לי ללמוד משהו שיקדם אותי בפן המקצועי ובפן האישי ולכן אחרי חיפושים ובירורים אינטנסיביים החלטתי ללמוד במסלול 'תקשוב ולמידה'. אין ספק שהטכנולוגיה מרתיעה ואפשר לומר גם מפחידה,הטכנולוגיה משתנה בכל רגע ומה שהיה חדש הפך לישן. אני לא משלה את עצמי בנוגע לפערים הטכנולוגיים שלי עם תלמידיי אבל ע"י תרגול ואמון בטכנולוגיה אין לי ספק שאדע להפיק את המירב. אני חושבת שהדבר הראשון שמורים צריכים לעשות הוא שינוי בחשיבה לגבי הטכנולוגיה, א"א להתכחש לקדמה, אנחנו חייבים להיות חלק ממנה, הטכנולוגיה מספקת נגישות אינה מוגבלת בזמן או במקום, אפשר ליצור קשרים עם תלמידים, עם עמיתים למקצוע בתוך ביה"ס, מחוצה לו ואפילו מעבר לים, אך יחד עם זאת הטכנולוגיה לא מחליפה את המורה, אלא הופכת את דרך ההוראה שלו ליותר יעילה, חווייתית. המורה הוא לא מקור הידע אלא מכוון ומדריך.
ואם במילים לא הצלחתי לשכנע את חשיבות ומשמעות הלמידה הוירטואלית לפניכם סרטון קצרצר המשווה בין הלימוד המסורתי ללימוד באמצעות מחשב. מצאו את ההבדלים!
http://www.youtube.com/watch?v=id4DvyFXuoY&feature=player_embedded
המאמר שקבוצתי דנה עליו הוא: ההתפתחות של החינוך הוירטואלי בפרספקטיבה גלובלית של פרל:
Farrel, G.M. (1999) The Development of Virtual Education
עיקר המאמר דן בכך שהמדינות צריכות לבצע צעדים משמעותיים כדי לספק גישה מלאה לחינוך להמונים ולהביא למגוון הזדמנויות בחינוך לכל אחד, ע"י הקמת תשתיות, מחשב לכל ילד, פיתוח תוכנות לימודיות ועוד. המידע רב ובהרבה מקומות לא יודעים להפיק תועלת מהטכנולוגיה. המאמר בא להדגיש שלמרות הפיתוחים הטכנולוגיים השונים ישנם מעט מוסדות וירטואליים, המקיימים למידה פתוחה מרחוק, למידה המופצת ברשת האינטרנט, באמצעות מחשב.
למידה מרחוק יכולה להתבצע במספר טכנולוגיות: באמצעות פורום, וויקי, טוויטר, בלוג ועוד.
נקודות נוספות שהמאמר דן עליהן: הכוחות שמניעים את המוסדות הוירטואליים והכוחות שמתנגדים להתפתחות המוסדות הוירטואליים.
אני רוצה להתייחס דווקא לאחת ההתנגדויות שמוזכרת במאמר והיא: חוסר אמון של המורים בטכנולוגיה, הרגשת חוסר ביטחון בשימוש בה והצורך לשלוט במספר גבוה של תקשורות עם התלמידים מרתיע אותם (כל הרשתות החברתיות כדוגמת טוויטר, פייסבוק, פורום, וויקי ועוד). דבר נוסף, מורים מאמינים שחינוך צריך להעביר וללמד ע"י מורים.
כשחיפשתי תחום ללמוד לתואר שני, היה חשוב לי ללמוד משהו שיקדם אותי בפן המקצועי ובפן האישי ולכן אחרי חיפושים ובירורים אינטנסיביים החלטתי ללמוד במסלול 'תקשוב ולמידה'. אין ספק שהטכנולוגיה מרתיעה ואפשר לומר גם מפחידה,הטכנולוגיה משתנה בכל רגע ומה שהיה חדש הפך לישן. אני לא משלה את עצמי בנוגע לפערים הטכנולוגיים שלי עם תלמידיי אבל ע"י תרגול ואמון בטכנולוגיה אין לי ספק שאדע להפיק את המירב. אני חושבת שהדבר הראשון שמורים צריכים לעשות הוא שינוי בחשיבה לגבי הטכנולוגיה, א"א להתכחש לקדמה, אנחנו חייבים להיות חלק ממנה, הטכנולוגיה מספקת נגישות אינה מוגבלת בזמן או במקום, אפשר ליצור קשרים עם תלמידים, עם עמיתים למקצוע בתוך ביה"ס, מחוצה לו ואפילו מעבר לים, אך יחד עם זאת הטכנולוגיה לא מחליפה את המורה, אלא הופכת את דרך ההוראה שלו ליותר יעילה, חווייתית. המורה הוא לא מקור הידע אלא מכוון ומדריך.
ואם במילים לא הצלחתי לשכנע את חשיבות ומשמעות הלמידה הוירטואלית לפניכם סרטון קצרצר המשווה בין הלימוד המסורתי ללימוד באמצעות מחשב. מצאו את ההבדלים!
http://www.youtube.com/watch?v=id4DvyFXuoY&feature=player_embedded
היי דגנית,
השבמחקאני מאד מתחברת לנושא.
אכן, ההתנסות בחויה של למידה מרחוק תעשיר ותעמיק את מימד ההוראה אפילו גם ביסודי.
צריך רק לאפשר לתלמידים להתנסות בכלי זה ולחקור כיצד הלמידה מרחוק משפיעה על טיב הלמידה. על הישגי התלמידים? על המוטיבציה?.
אני גם מעריכה את העובדה שבחרת ללמוד במגמה זו , למרות שהינך מגיעה מתחום אחר לחלוטין.עלי והצליחי!
שלום דגנית,
השבמחקאני ג'מאל מוסטפא
סטודנט בתואש שני לנהול
מאוד נהניתי מהסיור בבבלוג שלך
את הנושאים שלך חשפו לי המון,
מאחל לך המשך הצלחה
11בספטמבר 2010