הפער הדיגיטלי (Digital Divide) הוא סוגיה חברתית פוליטית המתייחסת לפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו, כלומר בין אלו שמשתמשים במחשב לאלו שלא משתמשים במחשב.
נושא הפער הדיגיטלי, הוא אחד הנושאים של סדר היום הלאומי וזוכה לסדר עדיפות גבוהה כיוון שבכל תחום השימוש באינטרנט חיוני: חינוך, כלכלה, חיפוש עבודה, קניות, קופת חולים, בנקים ועוד המון פעולות ולכן כדאי שלכל אזרח תהיה מיומנות בסיסית בשימוש במחשב.
הפער הדיגיטלי נובע ממספר גורמים:
1. תשתית פיזית שאינה מאפשרת גישה לטכנולוגית המידע (העדר מחשב, חיבור לרשת).
2. מצב כלכלי- אדם חסר אמצעים מתייחס למחשב כמותרות ולכן לא ישקיע בקניית מחשב וחיבור לרשת
3. חוסר מודעות להשפעת העולם הדיגיטלי ולצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע
(וחוסר אמון בטכנולוגיה, דוגמא: פריצה לחשבונות בנקים)
4. חוסר שליטה בשפה האנגלית- המידע הרב שמוצג ברשת בשפה האנגלית אינו מובן ואז המידע מוגבל.
5. רתיעה מהעולם הדיגיטלי- פחד מטכנולוגיה וקושי לרכוש את המיומנויות הנדרשות
6. אידיאולוגיה-דרך חיים המתנגדת לשימוש במחשב ולחיבור לרשת האינטרנט ולערכים שהיא מייצגת.
איך נוכל לצמצם את הפער הדיגיטלי?
בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
כל העמותות שקמו ופועלות גם כיום לצמצום הפער הדיגיטלי, ספק אם יצליחו לעשות זאת. לדעתי הדבר העיקרי שיביא לצמצום הפערים זו ההכרה וההבנה שלטכנולוגיה חשיבות גבוהה, היא אינה מותרות והיא חלק נכבד מחיי היומיום. כשאנשים יבינו את חשיבות הטכנולוגיה, הם יעשו מאמצים לשלב את המחשב בחייהם: יירשמו לקורסים שונים בהכרת המחשב והאינטרנט על מנת שיוכלו לשלב את המחשב בפעולות שונות בחיי היומיום ויבינו שהם חוסכים המון זמן וכסף (כגון: פעולות בנקאיות שונות המתאפשרות דרך האינטרנט, קניות, שימוש במיילים, תקשורת סינכרונית: סקייפ/ מסנג'ר ועוד).
ככל שנשכיל ונכניס למודעות את החשיבות בשימוש במחשב אצל הדור הצעיר, הם יהוו ערוץ נוסף לעולם המבוגרים שבעזרתו, אני מאמינה, נצליח לצמצם את הפער הדיגיטלי.
נושא הפער הדיגיטלי, הוא אחד הנושאים של סדר היום הלאומי וזוכה לסדר עדיפות גבוהה כיוון שבכל תחום השימוש באינטרנט חיוני: חינוך, כלכלה, חיפוש עבודה, קניות, קופת חולים, בנקים ועוד המון פעולות ולכן כדאי שלכל אזרח תהיה מיומנות בסיסית בשימוש במחשב.
הפער הדיגיטלי נובע ממספר גורמים:
1. תשתית פיזית שאינה מאפשרת גישה לטכנולוגית המידע (העדר מחשב, חיבור לרשת).
2. מצב כלכלי- אדם חסר אמצעים מתייחס למחשב כמותרות ולכן לא ישקיע בקניית מחשב וחיבור לרשת
3. חוסר מודעות להשפעת העולם הדיגיטלי ולצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע
(וחוסר אמון בטכנולוגיה, דוגמא: פריצה לחשבונות בנקים)
4. חוסר שליטה בשפה האנגלית- המידע הרב שמוצג ברשת בשפה האנגלית אינו מובן ואז המידע מוגבל.
5. רתיעה מהעולם הדיגיטלי- פחד מטכנולוגיה וקושי לרכוש את המיומנויות הנדרשות
6. אידיאולוגיה-דרך חיים המתנגדת לשימוש במחשב ולחיבור לרשת האינטרנט ולערכים שהיא מייצגת.
איך נוכל לצמצם את הפער הדיגיטלי?
בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
כל העמותות שקמו ופועלות גם כיום לצמצום הפער הדיגיטלי, ספק אם יצליחו לעשות זאת. לדעתי הדבר העיקרי שיביא לצמצום הפערים זו ההכרה וההבנה שלטכנולוגיה חשיבות גבוהה, היא אינה מותרות והיא חלק נכבד מחיי היומיום. כשאנשים יבינו את חשיבות הטכנולוגיה, הם יעשו מאמצים לשלב את המחשב בחייהם: יירשמו לקורסים שונים בהכרת המחשב והאינטרנט על מנת שיוכלו לשלב את המחשב בפעולות שונות בחיי היומיום ויבינו שהם חוסכים המון זמן וכסף (כגון: פעולות בנקאיות שונות המתאפשרות דרך האינטרנט, קניות, שימוש במיילים, תקשורת סינכרונית: סקייפ/ מסנג'ר ועוד).
ככל שנשכיל ונכניס למודעות את החשיבות בשימוש במחשב אצל הדור הצעיר, הם יהוו ערוץ נוסף לעולם המבוגרים שבעזרתו, אני מאמינה, נצליח לצמצם את הפער הדיגיטלי.
שלום דגנית,
השבמחקשמי דנה אלון. אני מורה בתיכון רבין במודיעין וסטודנטית MA ניהול בחינוך במרכז ללימודים אקדמיים. במסגרת מטלה בקורס התקשוב של גילה קורץ, נתבקשתי להגיב לבלוג. בשיטוטיי נתקלתי בבלוגך ונשאבתי לעולם התוכן שהצגת. אני כואבת את הפער הקיים ושמחה לשמוע שיש גופים ועמותות הפועלות לצמצומו. אין ספק שבעידן של היום, לא ניתן להגדיר את המחשב כמותרות. ובאופן אישי מאוד מפריע לי שישנם הורים שבסדרי העדיפויות שלהם מונעים מילדהם את אופציית הגלישה ומשקיעים בטיפוח חומרני חיצוני חסר כל טעם וערך...
אני שמחה שבמערכת החינוך אנחנו משתדלים לחשוף את תלמידנו ולהקנות להם כלים לכישורי חיים והלוואי שגם לתלמידי החטיבות והתיכון היו שיעורי מחשבים, שיעורים להקניית מיומנויות בסיסיות שלדעתי יש תלמידים שאין להם.
אצלנו בתיכון ( המונה 1450 תלמידים ) אך ורק תלמידי מגמת מחשבים ( כ60 תלמידים ) לומדים זאת במסגרת ביה"ס. מעבר לכך אין שיעור מחשבים וכל הידע של התלמידים הוא עצמי ותלוי בסטאטוס הסוציואקונומי של בתיהם.
לסיכום,
מי יתן ואכן יצטמצם הפער וכל הכבוד לך על העלאת הנושא למודעות. אותי זה יטריד יותר ממה שחשבתי על זה בעבר...
יום נפלא ותודה,
דנה אלון
GOOD LUCK
השבמחק