עברתי את מחצית הדרך בסמסטר זה, סמסטר ג', אני ועמיתתי, נמצאות לקראת סיום הפרוייקט בקורס פיתוח סביבות למידה מתוקשבות. לאחר שבחרנו להתמקד בפרוייקט בנושא הגופים, במקצוע המתמטיקה, חשבנו ביחד על תכנון האינטראקציה וכל פעם שאנחנו מרגישות שהנה סיימנו, מרצת הקורס, הגב' גלית בן צדוק, מאירה את עינינו לדברים נוספים, שאינם בהירים.
הממשק הוא מעטפת שמאפשרת ללומד להפעיל את האובייקט הממוחשב (גרפיקה, הוראות, מעבר בין מסכים ועוד), ולכן בנייתו מצריכה מחשבה מרובה, שיקול דעת- מה להכניס, באיזו צורה והיכן על המסך האובייקטים יופיעו, על מנת שיהיה קליט ללומד מבחינת השימוש בו ומבחינת התועלת שהוא יפיק מהאינטראקציה. בקיצור, מלאכת הממשק היא מורכבת ולא פשוטה...
המאמר Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002)
http://institute.nsta.org/scipack_research/Aids_ComputerMultimedia_Learning_CogLoad.pdf
עוסק ב- 4 עקרונות שלפיהם ניתן לבנות ממשק מוצלח
עקרון הרצף- עדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד וכך נמנע עומס קוגניטיבי אצל הילד.
עקרון הבהירות- הצגת הנושא הלימודי ללא מילים וצלילים חיצוניים מיותרים, עוזרת לתלמיד לבנות קשרים בין צעדים בשרשרת הסיבתית.
עקרון הייצוג המרובה- הצגת מילים בתיאור שמיעתי ולא באופן חזותי על המסך, מפחית עומס בערוץ החזותי, ומגביר את הסיכוי לעיבוד קוגניטיבי עמוק יותר.
עקרון העודף- להשתמש כמה שפחות בטקס מודפס, כיוון שהוא מביא לעומס בזיכרון החזותי הפעיל ויותר בשילוב של אנימציות ותיאורים.
ותוך כדי עבודה, אני נזכרת בקורס שלמדנו בסמסטר הקודם עם פרופ' מיקי רונן, שבו היינו צריכים לבנות משחק לימודי.
אם כן מה ההבדל?
- בבניית משחק לימודי- נעזרתי במחולל ותפקידי היה ליצוק את התוכן לתבנית, למעטפת, לממשק, כמובן על פי הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R, על מנת שהמשחק יהיה מוצלח (מאתגר, מסקרן, מטרות ברורות,מאפשר שליטה של הלומד ועוד).
-בעיצוב ובניית סביבות למידה מתוקשבות- אני צריכה לחשוב כמעט על הכל: על התוכן, על בניית ועיצוב הממשק: אלו תמונות יהיו, מה יבוא קודם, היכן יהיו כפתורי ההפעלה ועוד.
שני הקורסים משתלבים אחד עם השני. על מנת לבנות אינטראקציה לימודית, חייב להיות מומחה בתחום התוכן ולשלב את הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R ( http://tecfa.unige.ch/~szilas/nestor/ressources/motivation_malone.pdf)ואח"כ לשתף את הגרפיקאי והמתכנת. משימה זו היא לא פשוטה ואף מורכבת ולכן תכנון אינטראקציה, כמו שנאמר לנו ע"י ד"ר רחל מינץ, טוב שתעשה בצוות, שכל אחד מפרה את השני.
אני מאמינה שהאינטראקציה שלנו עומדת בקריטריונים של בניית ממשק טוב, הודות להכוונה של הגב' גלית בן צדוק שלב אחר שלב וכולי תקווה שתלמידיי אכן יפיקו תועלת מאינטראקציה זו התביא לשיפור הבנתם את נושא הגופים.
הממשק הוא מעטפת שמאפשרת ללומד להפעיל את האובייקט הממוחשב (גרפיקה, הוראות, מעבר בין מסכים ועוד), ולכן בנייתו מצריכה מחשבה מרובה, שיקול דעת- מה להכניס, באיזו צורה והיכן על המסך האובייקטים יופיעו, על מנת שיהיה קליט ללומד מבחינת השימוש בו ומבחינת התועלת שהוא יפיק מהאינטראקציה. בקיצור, מלאכת הממשק היא מורכבת ולא פשוטה...
המאמר Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002)
http://institute.nsta.org/scipack_research/Aids_ComputerMultimedia_Learning_CogLoad.pdf
עוסק ב- 4 עקרונות שלפיהם ניתן לבנות ממשק מוצלח
עקרון הרצף- עדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד וכך נמנע עומס קוגניטיבי אצל הילד.
עקרון הבהירות- הצגת הנושא הלימודי ללא מילים וצלילים חיצוניים מיותרים, עוזרת לתלמיד לבנות קשרים בין צעדים בשרשרת הסיבתית.
עקרון הייצוג המרובה- הצגת מילים בתיאור שמיעתי ולא באופן חזותי על המסך, מפחית עומס בערוץ החזותי, ומגביר את הסיכוי לעיבוד קוגניטיבי עמוק יותר.
עקרון העודף- להשתמש כמה שפחות בטקס מודפס, כיוון שהוא מביא לעומס בזיכרון החזותי הפעיל ויותר בשילוב של אנימציות ותיאורים.
ותוך כדי עבודה, אני נזכרת בקורס שלמדנו בסמסטר הקודם עם פרופ' מיקי רונן, שבו היינו צריכים לבנות משחק לימודי.
אם כן מה ההבדל?
- בבניית משחק לימודי- נעזרתי במחולל ותפקידי היה ליצוק את התוכן לתבנית, למעטפת, לממשק, כמובן על פי הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R, על מנת שהמשחק יהיה מוצלח (מאתגר, מסקרן, מטרות ברורות,מאפשר שליטה של הלומד ועוד).
-בעיצוב ובניית סביבות למידה מתוקשבות- אני צריכה לחשוב כמעט על הכל: על התוכן, על בניית ועיצוב הממשק: אלו תמונות יהיו, מה יבוא קודם, היכן יהיו כפתורי ההפעלה ועוד.
שני הקורסים משתלבים אחד עם השני. על מנת לבנות אינטראקציה לימודית, חייב להיות מומחה בתחום התוכן ולשלב את הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R ( http://tecfa.unige.ch/~szilas/nestor/ressources/motivation_malone.pdf)ואח"כ לשתף את הגרפיקאי והמתכנת. משימה זו היא לא פשוטה ואף מורכבת ולכן תכנון אינטראקציה, כמו שנאמר לנו ע"י ד"ר רחל מינץ, טוב שתעשה בצוות, שכל אחד מפרה את השני.
אני מאמינה שהאינטראקציה שלנו עומדת בקריטריונים של בניית ממשק טוב, הודות להכוונה של הגב' גלית בן צדוק שלב אחר שלב וכולי תקווה שתלמידיי אכן יפיקו תועלת מאינטראקציה זו התביא לשיפור הבנתם את נושא הגופים.
דגנית היקרה!
השבמחקעמיתתי היקרה! לאחר כברת הדרך שעשינו יחד אני מאמינה כמוך שהממשק שלנו מוצלח ובעל תולעת לתלמידים. אני חושבת שבגלל ששתינו באנו מאותו התחום של המתמטיקה, היה לנו דו-שיח מאוד פורה, מעמיק ומעניין במהלך תכנון הממשק. אני כמוך, מאוד מודה לד"ר גלית על כל הסיוע והתמיכה לאורך כל הדרך וגיליתי במהלך הקורס שאני מאוד מתחברת לתוכן הזה של תכנון משחקים ואני מקווה להמשיך בו במהלך דרכי ובעתיד...
הי דגנית,
השבמחקאני רוצה לחזק את דבריך,אני שותפה לתחושה שאת לקראת סיום ואת לוקחת נשימה עמוקה אחרי שעות של מחשבה ועבודה, כשלמעשה מתגלה עוד פינה שצריך לתת עליה את הדעת, במקרה שלנו ע"י הגב' גלית בן צדוק שבאמת מעלה נקודות עקרוניות שיש להתייחס אליהן ברצינות, עכשיו לאחר שסיימתי את מסמך האפיון אני מניחה שלאחר הפגישה עם גלית אסתכל מזווית ראייה נוספת על התוצרים וכך משפרים ומתקדמים, אז בוודאי הדרך לפנינו עוד ארוכה,
ורד.