איך נלמד כדי שתלמידינו יצליחו?
לכל תלמיד סגנון למידה שונה. כל תלמיד קולט ומעבד את המידע בצורה אחרת.
הרבה פעמים מורים מלמדים בדרך שנוחה להם, בדרך שהם למדו והגיעו להצלחה. לכן ישנה שמרנות לגבי ההוראה המסורתית. ישנם מורים שחוששים לפתח דיון עם התלמידים במהלך השיעור, חוששים מהוראה בקבוצות, מהוראה בדרך של גילוי ועוד.
כיוון שישנם סגנונות שונים של למידה עלינו ללמד באופנים שונים על מנת שנוכל להגיע לכמה שיותר תלמידים ושיצליחו להגיע להישגים טובים עם סגנון הלמידה הייחודי שלהם. ייתכן שתלמיד שנחשף לסגנון למידה מסוים, שונה משלו, יעדיף להשתמש בו.
ישנם 4 טווחים של סגנונות למידה (הסגנונות שמופיעים הם הקצוות ייתכנו לומדים שנמצאים בין שני הקצוות):
אקטיבי -------------------------------- רפלקטיבי
אוהב ללמוד בקבוצה, להסביר לאחרים, לומד עצמאי. קולט מידע ואחר כך
עיבוד המידע נעשה בהתנסות פעילה . מתנסה
סקרן --------------------------------------תכליתי
לומד בעל חשיבה מופשטת, מביא לומד פרקטי, שם דגש על העובדות
לגילוי פתרונות חדשניים. והתהליכים, לומד רק חומר שניתן לבחינה.
סדרתי ------------------------------------- גלובלי
לומד צעד אחר צעד, מגיע לתמונה הכללית לומד את החומר למבחן בצורה
מהפרטים. פועל על פי ההיגיון. לא מתוכננת.
חזותי ---------------------------------- ----מילולי
הצגת החומר בצורה ויזואלית, למידה מילולית, על ידי הרצאות,
מסייעת לתלמיד זה בלימוד החומר הסברים, דיונים.
כדוגמא משטח הההוראה אביא את נושא מציאת שטח מלבן וריבוע.
התלמידים האקטיביים-יעדיפו לבצע את המשימה בזוגות/ קבוצות והרפלקטיביים יעדיפו להתמודד לבד עם המשימה.
התלמידים הסקרנים- ירצו לגלות לבד את שיטת/ נוסחת מציאת שטח והתכליתיים ירצו לדעת רק את השימוש בנוסחת מציאת שטח.
התלמידים הסדרתיים- יבינו איך הגיעו לנוסחת מציאת שטח ואחר כך ישתמשו בנוסחה והגלובליים - לא משנה להם סדר ההסבר, אפשר להסביר להם את ההיגיון שבנוסחה גם אחרי שהם השתמשו בה.
התלמידים החזותיים - צריכים לראות את הצורה ואת חלוקתה לריבועים והמילוליים- מבינים ע"י מלל את דרך מציאת שטח הצורה. בהוראת נושא השטחים אני משתדלת לשלב את כל הסגנונות: הסבר, הדגמא חזותית, התנסות של התלמידים בחלוקת הצורה לריבועים ומספורם והצגת הנוסחה ושימוש בה.
לכל תלמיד סגנון למידה שונה. כל תלמיד קולט ומעבד את המידע בצורה אחרת.
הרבה פעמים מורים מלמדים בדרך שנוחה להם, בדרך שהם למדו והגיעו להצלחה. לכן ישנה שמרנות לגבי ההוראה המסורתית. ישנם מורים שחוששים לפתח דיון עם התלמידים במהלך השיעור, חוששים מהוראה בקבוצות, מהוראה בדרך של גילוי ועוד.
כיוון שישנם סגנונות שונים של למידה עלינו ללמד באופנים שונים על מנת שנוכל להגיע לכמה שיותר תלמידים ושיצליחו להגיע להישגים טובים עם סגנון הלמידה הייחודי שלהם. ייתכן שתלמיד שנחשף לסגנון למידה מסוים, שונה משלו, יעדיף להשתמש בו.
ישנם 4 טווחים של סגנונות למידה (הסגנונות שמופיעים הם הקצוות ייתכנו לומדים שנמצאים בין שני הקצוות):
אקטיבי -------------------------------- רפלקטיבי
אוהב ללמוד בקבוצה, להסביר לאחרים, לומד עצמאי. קולט מידע ואחר כך
עיבוד המידע נעשה בהתנסות פעילה . מתנסה
סקרן --------------------------------------תכליתי
לומד בעל חשיבה מופשטת, מביא לומד פרקטי, שם דגש על העובדות
לגילוי פתרונות חדשניים. והתהליכים, לומד רק חומר שניתן לבחינה.
סדרתי ------------------------------------- גלובלי
לומד צעד אחר צעד, מגיע לתמונה הכללית לומד את החומר למבחן בצורה
מהפרטים. פועל על פי ההיגיון. לא מתוכננת.
חזותי ---------------------------------- ----מילולי
הצגת החומר בצורה ויזואלית, למידה מילולית, על ידי הרצאות,
מסייעת לתלמיד זה בלימוד החומר הסברים, דיונים.
כדוגמא משטח הההוראה אביא את נושא מציאת שטח מלבן וריבוע.
התלמידים האקטיביים-יעדיפו לבצע את המשימה בזוגות/ קבוצות והרפלקטיביים יעדיפו להתמודד לבד עם המשימה.
התלמידים הסקרנים- ירצו לגלות לבד את שיטת/ נוסחת מציאת שטח והתכליתיים ירצו לדעת רק את השימוש בנוסחת מציאת שטח.
התלמידים הסדרתיים- יבינו איך הגיעו לנוסחת מציאת שטח ואחר כך ישתמשו בנוסחה והגלובליים - לא משנה להם סדר ההסבר, אפשר להסביר להם את ההיגיון שבנוסחה גם אחרי שהם השתמשו בה.
התלמידים החזותיים - צריכים לראות את הצורה ואת חלוקתה לריבועים והמילוליים- מבינים ע"י מלל את דרך מציאת שטח הצורה. בהוראת נושא השטחים אני משתדלת לשלב את כל הסגנונות: הסבר, הדגמא חזותית, התנסות של התלמידים בחלוקת הצורה לריבועים ומספורם והצגת הנוסחה ושימוש בה.
הי דגנית!
השבמחקכפי שציינת בפוסט ישנה חשיבות רבה להיות מודעים לסגנונות למידה, לדעת לזהות אותן וללמד תוך כדי התייחסות לסגנונות אלו בדרך של גיוון. דבר נוסף שברצוני להתייחס אליו הוא אי -ההלימה בין סגנונות למידה לבין סגנונות הוראה שמביאה לרמת מוטיבציה נמוכה של התלמידים. אכזבת המורים כי הסטודנטים אינם מבינים את החומר הנלמד ואינם משתפים פעולה בכיתה עלול לגרום לכישלון. לדוגמה: תלמיד שמעדיף המחה חזותית ומתקשה לעבד גודש של מידע מילולי.
היי אביגיל,
השבמחקכפי שכתבתי, עלינו המורים להשתמש בסגנונות למידה שונות כשאנחנו מלמדים נושא מסויים (ולא לשנות את סגנון הלמידה רק כשמשנים נושא לימוד), ובכך להגיע לכמה שיותר תלמידים.