יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

הערכה

חופשת סמסטר ג' הסתיימה ואני מתחילה את הסמסטר האחרון. לא ייאמן שאני לקראת סיום הלימודים לתואר שני.

אני מקווה שהסמסטר יהיה מעניין ויוסיף לי בכל מה שקשור לשילוב טכנולוגיות תקשוב במהלך עבודתי.
השיעור הראשון של הסמסטר, התקיים בלמידה מרחוק. נתבקשנו ע"י מרצת הקורס, ד"ר גילה קורץ, לצפות בסרטון הקשור להערכה ולקרוא מאמר של דוד נבו. לאחר הצפיה והקריאה הבנתי שתהליך הערכה מורכב.
הסרטון עסק ב- 5 השאלות שצריך לשאול לגבי הערכה:
1. למה צריך להעריך תקשוב?
2. למי ההערכה מיועדת? למנהל, למורה, לתלמיד, לאנשי מנהל החינוך....
3. מי הם מושאי הערכה? התלמיד, המורה, מערכת טכנולוגית, תהליך הוראתי לימודי..
4. מה מעריכים? ציונים, הערכת הטכנולוגיה.
5. מתי מעריכים? בהתחלה, באמצע, בסוף...

אחד השינויים העיקריים, בעיניי, שהטכנולוגיה מחוללת, הוא שהערכה מתאפשרת לאורך כל תהליך הלמידה. המורה יכול לעקוב אחר המצב הלימודי של התלמיד לאורך נקודות זמן רבות (בהתחלה, באמצע, בסוף) וכך מתאפשר לתלמיד להתקדם, להגיע להישגים טובים ולחזק את הביטחון העצמי שלו בתחום הלימודי.
בנוסף, בהערכה מעצבת, תהליכית, נוצר קשר שונה בין התלמיד והמורה, קשר של קרבה ואכפתיות.
מידת האחריות של המורה והתלמיד ללמידה גבוהה.

כמורה למתמטיקה אני מדגישה בפני תלמידיי את דרך הפתרון, את השלבים ולא את התוצאה הסופית. בצורה כזו לתלמידים יותר ביטחון לגשת לתרגיל ולנסות לפתור אותו.

לפניכם הסרטון של ד"ר גילה קורץ בנושא הערכה.






תגובה 1:

  1. הי דגנית
    נהניתי לעשות איתך את המטלה המקוונת שנתנה לנו ד"ר גילה קורץ ופרטת אודותיה בפוסט. אני חושבת שההטרוגניות של התלמידים בכיתה היא הבסיס לצורך בהערכה. הערכה היא כלי שמספק מידע על מיקומו של הלומד בתהליך הלמידה. מהמאמר ראינו שהערכה הורחבה מהתלמיד אל המורה, אל תוכניות הלימודים, פרויקטים חינוכיים ועוד. אחד הדברים העיקריים בעיני שהערכה כזו נותנת שבעזרתה ניתן למדוד את השינויים בעבודה של התלמיד. לדוגמה אפשר לבדוק את המוטיבציה של התלמיד לביצוע הפעילות, רמת השליטה במיומנויות השונות, להשתמש בעבודה המאפשרת עצמאות, קצב העבודה, להתאים את החומר לתלמיד, ועוד.

    השבמחק