ברצוני להתמקד באינטראקציה מסוג הדמיה.
הדמיה- במובן הרחב, היא חיקוי מדוייק של המציאות. הדמיה היא מודל דינאמי המתאר שינויים לאורך זמן.
נשאלת השאלה: איזה ערך יש להדמיה אם היא מחקה את המציאות? מה תרומת ההדמיה לתהליך הלמידה? מתוך חומר ספרות עיונית שקראתי (מינץ ר, 1998) השימוש בהדמיה בא להמחיש ללומד נושאים שקשים להבנה, שדורשים ויזואליות והתנסות אישית. נושאים שכוללים בתוכם תהליכים ארוכים לאורך זמן, הדמיות שנעשות לצורך אימון (כמו טייס ונהיגה), הדמיות להתנסות בתהליכי קבלת החלטות (בעיקר במדעי החברה) הדמיות לצורך חקירה מדעית וכמובן לצורך לימודי פדגוגי.
למשל: במדעים- הנושא של עירבוב צבעים. הלומד בוחר צבעים ובודק איזה צבע התקבל.
במתמטיקה- נושא הגופים- דורש המון ויזואליות והמחשה. וכן אפשר לנצל את ההדמיה לנושאים במקצועות נוספים.
במהלך השיעורים המורה לא תמיד ממחיש את הדברים (מסיבות שונות) ולא תמיד לתלמיד יש הזדמנות להתנסות בעצמו. באינטראקציה, הלומד יכול לחזור על הפעולה מספר פעמים לצורך הבנת החומר בצורה חווייתית.
חשוב שנבין כי אינטראקציה מסוג הדמיה מייצגת בצורה חזותית תופעה או מערכת המאפשרת את פישוט המציאות, יוצרת עניין רב אצל הלומד בהתנסות האישית ובקצב שלו במטרה לתרגל את הנושא עד להבנתו. אני בטוחה שקורס זה יתרום לקידום המקצועי שלי כך שאדע לפתח סביבה מתוקשבת הכוללת את כל המאפיינים הנדרשים וכך תתרום לתהליך הפדגוגי.
הי דגנית
השבמחקהעידן הטכנולוגי מביא אותנו להסתכלות מחודשת של תהליכי הוראה ולמידה. מרכז הכובד עובר ללומד. שילוב של טכנולוגיות ידע כמו למשל ההדמייה שהתמקדת ופרטת עליה, מעמידה לרשות הלומד כלי ושיטת למידה מסוג אחר. ניקח לדוגמה את מקצוע המדעים. אם בעבר היתה נהוגה למידת חקר שבה מבצעים ניסוי במעבדה, מעלים בעיה, משערים השערות, מתכננים ניסוי, אוספים נתונים, מנתחים, מסיקים מסקנות, מדווחים- כלומר לומדים באופן פעיל תוך מעורבות ישירה בסביבה וכך מטפחים את החשיבה, והסקרנות. בזמננו של ידע עדכני וזמינות למידע התלמידים חשופים ונגישים למידע עדכני ואף בעת התרחשותם כמו: סופות הוריקון, צונאמי, חלל, ועוד והם צופים ועוקבים אחר התרחשותם זה מפתח אצלם סקרנות, וזה דורש מיומנויות חשיבה חדשות הכוללות: איתור מידע, עיבודו, ניתוחו, ביקורתיות, הקניית כלים לניתוח המשמעויות של המידע הזה והבנת השלכותיו.