' אין שני תלמידים בעלי צרכים זהים ואין שני מורים הפועלים בדרכים זהות, לכן אין מקום לבלעדיות תיאורטית. צריך להבין איך לומדים, מה משפיע על הלמידה על ידי התייחסות לגנטיקה.
בשנת 2003 השלימו אנשי המדע את פענוח הקוד הגנטי של האדם. פענוח הגנום הביא להבנה שישנם מרכיבים באישיות שיש להם בסיס גנטי (מולד) חזק. ישנן תכונות המושפעות מגן אחד וישנן תכונות המושפעות ממספר גנים ולכן יש שונות רבה בין התלמידים (ובאוכלוסיה בכלל).
מחקרים הראו שישנו קשר בין גנטיקה לאינטליגנציה. הגנטיקה יכולה להשפיע בין 50% ל- 80% על רמת האינטליגנציה והסביבה (שהחינוך הוא חלק ממנו) משפיעה בין 50% ל- 20%. עובדה זו מביאה להבנה שהתלמיד אינו חומר בידי היוצר, יש את הגנטיקה שלה השפעה רבה על תכונות שונות.
השונות בין התלמידים מושתתת על בסיס ביולוגי ובבסיס זה מערכת החינוך לא תצליח לשנות כלום.
אם כן, מה תפקידה של מערכת החינוך? – להשפיע ולשנות במקומות שבהם אין השפעה ביולוגית, במקומות שבהם הגנטיקה לא באה לידי ביטוי. בשונות הגנטית אין לנו מקום להתערב אלא על סמך הגנטיקה נוכל ליצור ולבנות.
איך?- נמצא דרכים שונות שיעזרו לתלמידים ללמוד טוב יותר, לדוגמא: תלמיד שהחלק המופשט חלש או לא קיים אצלו, נלמד אותו בדרכים שימחישו לו, ניתן לו להיות פעיל בתהליך הלמידה. נדרוש מהתלמידים להגיע להישגים לימודיים, כל תלמיד לפי יכולותיו. לא נוכל לבקש מכל התלמידים את אותן הדרישות.
לסיכום, השונות הבין אישית באוכלוסיה או בכיתה מושתתת על בסיס ביולוגי. מערכת החינוך איננה יכולה להתעלם מהגנטיקה וחייבת להכיר בשונות של התלמידים, לפתח מסלולי התפתחות שונים ולכוון כל תלמיד על פי החוזקות שלו. לא ניתן ליצור סטנדרטים אחידים כיוון שיש השפעה גנטית ולכן גם אנו כמורים צריכים להבין את מגבלות כוחנו ומאמצנו ולצפות מהילד את מה שהוא מסוגל ולא מה שמעל לטבע.
מידע נוסף בנושא הגנום האנושי בכתובת הבאה: http://www.amalnet.k12.il/sites/genetic/frm_articles.htm
מחקרים הראו שישנו קשר בין גנטיקה לאינטליגנציה. הגנטיקה יכולה להשפיע בין 50% ל- 80% על רמת האינטליגנציה והסביבה (שהחינוך הוא חלק ממנו) משפיעה בין 50% ל- 20%. עובדה זו מביאה להבנה שהתלמיד אינו חומר בידי היוצר, יש את הגנטיקה שלה השפעה רבה על תכונות שונות.
השונות בין התלמידים מושתתת על בסיס ביולוגי ובבסיס זה מערכת החינוך לא תצליח לשנות כלום.
אם כן, מה תפקידה של מערכת החינוך? – להשפיע ולשנות במקומות שבהם אין השפעה ביולוגית, במקומות שבהם הגנטיקה לא באה לידי ביטוי. בשונות הגנטית אין לנו מקום להתערב אלא על סמך הגנטיקה נוכל ליצור ולבנות.
איך?- נמצא דרכים שונות שיעזרו לתלמידים ללמוד טוב יותר, לדוגמא: תלמיד שהחלק המופשט חלש או לא קיים אצלו, נלמד אותו בדרכים שימחישו לו, ניתן לו להיות פעיל בתהליך הלמידה. נדרוש מהתלמידים להגיע להישגים לימודיים, כל תלמיד לפי יכולותיו. לא נוכל לבקש מכל התלמידים את אותן הדרישות.
לסיכום, השונות הבין אישית באוכלוסיה או בכיתה מושתתת על בסיס ביולוגי. מערכת החינוך איננה יכולה להתעלם מהגנטיקה וחייבת להכיר בשונות של התלמידים, לפתח מסלולי התפתחות שונים ולכוון כל תלמיד על פי החוזקות שלו. לא ניתן ליצור סטנדרטים אחידים כיוון שיש השפעה גנטית ולכן גם אנו כמורים צריכים להבין את מגבלות כוחנו ומאמצנו ולצפות מהילד את מה שהוא מסוגל ולא מה שמעל לטבע.
מידע נוסף בנושא הגנום האנושי בכתובת הבאה: http://www.amalnet.k12.il/sites/genetic/frm_articles.htm
הי דגנית
השבמחקאני רוצה להביא דוגמה של תיאוריה לשונות בין התלמידים שהתייחסת אליה והדגשת שהיא נובעת מהגנטיקה והסביבה- וזוהי תיאוריית ההוראה והלמידה הנשענת על הגישה שהלומד הוא יישות פעילה ודינמית הנמצאת באינטראקציה עם הסביבה ולכן העיקרון הוא טיפוח יחסי גומלין ברמות שונות בין התלמיד לסביבתו החינוכית, והקצאת זמן למידה שונה לתלמידים בעלי קצב שונה.