הפוסט האחרון במסגרת לימודיי לתואר השני

רגעים לפני השלמת הדרישות ללימודיי לתואר השני במסלול תקשוב ולמידה ברצוני להעלות מחשבות ותובנות על הפעילות בבלוג במשך שלושת הסמסטרים האחרונים.
עם פתיחת הבלוג היו בי רגשות מעורבים: החשש מהפומביות, על מה אכתוב בכל פעם, הרצון להתנסות בשימוש בכלי זה והחובה למלא את המטלה.
למרות האפשרות של חסימת הבלוג, פרט לחבריי ללימודים, החלטתי להשאיר את הבלוג לפתוח לכל המעוניינים והמתעניינים. החלטה זו חייבה אותי בבחירת נושאים מעניינים, כתיבה ברמה מתאימה, היווה עבורי אתגר , ואני חושבת שגם העלה לי את הביטחון העצמי.
ברשומות שכתבתי היה חשוב לי להציג חומר תיאורטי, שלמדתי במהלך הקורסים, על מנת לשתף אנשים שמחפשים מידע (לא פעם סטודנטים אמרו לי שחיפשו מידע והגיעו לבלוג שלי) ולהציג את התובנות והדעות שלי.
כמובן ששמחתי לקרוא את התגובות לרשומות, במיוחד של חברתי היקרה, אביגיל.
בכתיבת הרשומות השתדלתי לא להאריך, על מנת להזמין את אלה שנקראו לבלוג ולא להלאות אותם בכתובים. השתדלתי להוסיף מקורות מידע לאלו המעוניינים להרחיב עוד על הנושא.
בלימודים לתואר הראשון, התמחתי במתמטיקה, העיסוק בכתיבה אוריינית היה יחסית מועט ואודה על האמת, שכתיבת הרשומות היה פרוייקט עבורי.
הכתיבה בבלוג אילצה אותי להגיע לתובנות על נושאים שלמדתי במהלך הלימודים ולהכיר את הכלי בצורה מעמיקה יותר (הוספת תמונות, וידיאו, שימוש בגאג'דים)
בסמסטר השלישי, הכתיבה בבלוג היתה מלאה. המוטיבציה פחתה ומצאתי פחות עניין בכתיבת הרשומות. אני חושבת שכדי למנוע תחושה כזו, מורה צריך לתת משימות ממוקדות בכל פעם ובכך לאתגר את התלמידים, מבלי שיאבדו עניין במשימה.
תוך כדי כתיבה החששות מהפומביות נמוגה ובכל פעם שלחצתי על כפתור 'פרסום רשומה', חשתי סיפוק מהפעילות בבלוג ומתהליך הלמידה.
לגבי העתיד, אני חושבת שאמשיך לפעול בבלוג כשאמצא לנכון לשתף בנושא/ אירוע משמעותי וכשיתאפשר אשתמש בו בתהליך ההוראה . אני חושבת שהבלוג הוא כלי נהדר (ועליו כתבתי ברשומת ה SECTIONS) שיעזור לתלמידים באוריינות הכתיבה ובהבעה בכתב ובכך יעלה ויחזק את הביטחון העצמי שלהם.

גנטיקה ואינטילגנציה

' אין שני תלמידים בעלי צרכים זהים ואין שני מורים הפועלים בדרכים זהות, לכן אין מקום לבלעדיות תיאורטית. צריך להבין איך לומדים, מה משפיע על הלמידה על ידי התייחסות לגנטיקה.

בשנת 2003 השלימו אנשי המדע את פענוח הקוד הגנטי של האדם. פענוח הגנום הביא להבנה שישנם מרכיבים באישיות שיש להם בסיס גנטי (מולד) חזק. ישנן תכונות המושפעות מגן אחד וישנן תכונות המושפעות ממספר גנים ולכן יש שונות רבה בין התלמידים (ובאוכלוסיה בכלל).
מחקרים הראו שישנו קשר בין גנטיקה לאינטליגנציה. הגנטיקה יכולה להשפיע בין 50% ל- 80% על רמת האינטליגנציה והסביבה (שהחינוך הוא חלק ממנו) משפיעה בין 50% ל- 20%.  עובדה זו מביאה להבנה שהתלמיד אינו חומר בידי היוצר, יש את הגנטיקה שלה השפעה רבה על תכונות שונות.
השונות בין התלמידים מושתתת על בסיס ביולוגי ובבסיס זה מערכת החינוך לא תצליח לשנות כלום.
אם כן, מה תפקידה של מערכת החינוך? – להשפיע ולשנות במקומות שבהם אין השפעה ביולוגית, במקומות שבהם הגנטיקה לא באה לידי ביטוי. בשונות הגנטית אין לנו מקום להתערב אלא על סמך הגנטיקה נוכל ליצור ולבנות.
איך?- נמצא דרכים שונות שיעזרו לתלמידים ללמוד טוב יותר, לדוגמא: תלמיד שהחלק המופשט חלש או לא קיים אצלו, נלמד אותו בדרכים שימחישו לו, ניתן לו להיות פעיל בתהליך הלמידה. נדרוש מהתלמידים להגיע להישגים לימודיים, כל תלמיד לפי יכולותיו. לא נוכל לבקש מכל התלמידים את אותן הדרישות.
לסיכום, השונות הבין אישית באוכלוסיה או בכיתה מושתתת על בסיס ביולוגי. מערכת החינוך איננה יכולה להתעלם מהגנטיקה וחייבת להכיר בשונות של התלמידים, לפתח מסלולי התפתחות שונים ולכוון כל תלמיד על פי החוזקות שלו. לא ניתן ליצור סטנדרטים אחידים כיוון שיש השפעה גנטית ולכן גם אנו כמורים צריכים להבין את מגבלות כוחנו ומאמצנו ולצפות מהילד את מה שהוא מסוגל ולא מה שמעל לטבע.
 מידע נוסף בנושא הגנום האנושי בכתובת הבאה: http://www.amalnet.k12.il/sites/genetic/frm_articles.htm

מורה או חבר בפייסבוק?

בכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות, 24 שעות בתאריך ה- 3.01.2011 'המורה עשיתי לך like' עולה הבעייתיות של רשת הפייסבוק שמטשטשת את הגבולות שבין מורה לחבר. פעם הקשר בין המורה לתלמיד היה רק בין כותלי בית הספר והיום בזכות הרשתות החברתיות אין לקשר גבולות של זמן ומקום. התלמידים והמורים יכולים לתקשר בכל זמן ובכל מקום אם ירצו.
בכתבה הועלו מספר דעות בעד ונגד חברות בפייסבוק בין מורים לתלמידים.
לדעתי תלמיד לא יכול להיות חבר. כשמורה הופך לחבר ברשת ווירטואלית יהיה קשה לו לשדר סמכותיות בין כותלי בית הספר כיוון שלתלמידים קשה לעשות את ההבחנה בין פעילות של אחר שעות הלימודים הפורמליים לפעילות הבילתי פורמאלית ברשת חברתית.
התחברתי מאוד לדרך של הרב יואל סגל, מישיבת נחשון שפתח דף פייסבוק כיתתי שבו החברים והמורים מתקשרים אחד עם השני בנושאים שונים: לימודיים וחברתיים ובכך ניצל את יתרונות הפייסבוק.
תפקידינו המורים לעשות שימוש מושכל בכלים הטכנולוגיים ובכך לחשוף את התלמידים גם לאפיקים חיוביים יותר שהכלי מציע ומאפשר מבלי לפגוע בפרטיותו של אף אחד מהצדדים.
מה דעתך, בעד הצעת חברות לתלמידים בפייסבוק או נגד?

לכתבה במלואה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4008228,00.html

SECTIONS

בקורס הערכת טכנולוגיות ידע נתבקשנו לבחור כלי טכנולוגי ולשלבו בארגון חינוכי אותו אנו מכירות היטב באמצעות יישום מודל SECTIONS של Bates & Poole, 2003.                                                                

עמיתתי ואנוכי, בחרנו להכניס את הבלוג לבית ספרינו במטרה לשפר את תהליך ההוראה ובכך גם את תהליך הלמידה. הבלוג הוא קל לשימוש, זמין וחינמי. ניתן לערוך בו תכנים ולעדכן אותם מבלי להיות מיומנים בשפת תכנות. הבלוג תומך בלמידה אישית ובלמידה שיתופית מחוץ למסגרת בית הספר. כמו כן, הבלוג מעודד מוטיבציה לכתיבה ולתקשורת בין התלמידים לבין החומר הנלמד, בין התלמידים לחבריהם ובין התלמידים למורה ואף לסביבה רחבה יותר. לבלוג תרומה חשובה בשיפור מיומנויות האוריינות ומהווה תשתית לפיתוח כישורי שפה וחשיבה כגון: ביקורתיות, הסקת מסקנות, הבעת דעה, רפלקציה.
מודל ה- SECTIONS שפותח ע"י בייטס (1988) ולאחר מכן ע"י עידן (1995) סייע עבורנו בקבלת החלטת הכנסת הבלוג לבית הספר, שהוא תהליך מורכב הדורש התחשבות במספר רב של פרמטרים, אפרט בקצרה:    

STUDENTS- סטודנטים: בבחירת הכלי הטכנולוגי התייחסנו לדמוגרפיה של התלמידים.
הבלוג נותן מקום להבדלים בין תלמידים ביחס ללמידה: התלמידים יכולים לשלב סרטונים, תמונות, דיאגרמות, הרצאות שמע, פורמים לדיון, בבלוג וכך כל תלמיד מתחבר לסגנון הלמידה שלו.
EASE OF USE and RELIABILITY - קלות השימוש ואמינות: ההתחברות לבלוג היא פשוטה והשימוש בו הוא קל ונוח. לבלוג מבנה לינארי פשוט המקל על ניהול של דיון כיתתי והוא כולל מערך הודעות ודיונים משורשרים (הודעה- תגובה).
COSTS-עלויות: התוכנה חינמית ללא כל עלות וכן העלאת חומרים והעברתם.
TEACHING And LEARNING -  הוראה ולמידה : הבלוג של המורה מהווה ציר מרכזי לכתיבת הפוסטים של כל התלמידים. התלמידים יתמקדו בכתיבה תוך התייחסות לתוכן שהמורה מבקש ע"י טקסטים, סרטונים, תמונות, וידאו, קישורים למקורות אחרים, דיונים.
INTERACTIVITY- אינטראקטיביות: בבלוג התלמיד חייב להיות אקטיבי ולהתייחס לחומר הלימודי באופן אישי. למורה אפשרות לתת משוב לכל תלמיד בכל שלב עבודתו ובכך פותח ערוצי הידברות אלטרנטיביים בין המורה והתלמידים.
ORGANIZATIONAL- נושאים ארגוניים: השימוש בבלוג בעיקרו מטלה ביתית. מס' שיעורים בבית הספר יוקדשו ללמידת השימוש בבלוג ולאחר מכן תלמיד שיזקק לסיוע נוסף יוכל לשאול בפורום.
NOVELTY- חדשנות חינוכית: הבלוג הוא טכנולוגיה אמינה ולא קשה לשימוש ולכן קריטריון החדשנות לא חשוב עבורנו בבחירת הכלי ביחס לפוטנציאל של השימוש בכלי זה.
SPEED- מהירות: העבודה בבלוג היא גמישה, ניתן לעדכן בכל עת, צורכת מעט זמן יחסית בהכנה מוקדמת של המשימות.
אין לי ספק שכל מי שיתייחס למודל ה-  SECTIONS יצליח בהטמעת הכלי הטכנולוגי שיבחר.

את המאמר בשלמותו ניתן למצוא במקור הבא:

Bates A. W., & Poole, G. (2003). Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass. Pp. 75-105