מורה או חבר בפייסבוק?

בכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות, 24 שעות בתאריך ה- 3.01.2011 'המורה עשיתי לך like' עולה הבעייתיות של רשת הפייסבוק שמטשטשת את הגבולות שבין מורה לחבר. פעם הקשר בין המורה לתלמיד היה רק בין כותלי בית הספר והיום בזכות הרשתות החברתיות אין לקשר גבולות של זמן ומקום. התלמידים והמורים יכולים לתקשר בכל זמן ובכל מקום אם ירצו.
בכתבה הועלו מספר דעות בעד ונגד חברות בפייסבוק בין מורים לתלמידים.
לדעתי תלמיד לא יכול להיות חבר. כשמורה הופך לחבר ברשת ווירטואלית יהיה קשה לו לשדר סמכותיות בין כותלי בית הספר כיוון שלתלמידים קשה לעשות את ההבחנה בין פעילות של אחר שעות הלימודים הפורמליים לפעילות הבילתי פורמאלית ברשת חברתית.
התחברתי מאוד לדרך של הרב יואל סגל, מישיבת נחשון שפתח דף פייסבוק כיתתי שבו החברים והמורים מתקשרים אחד עם השני בנושאים שונים: לימודיים וחברתיים ובכך ניצל את יתרונות הפייסבוק.
תפקידינו המורים לעשות שימוש מושכל בכלים הטכנולוגיים ובכך לחשוף את התלמידים גם לאפיקים חיוביים יותר שהכלי מציע ומאפשר מבלי לפגוע בפרטיותו של אף אחד מהצדדים.
מה דעתך, בעד הצעת חברות לתלמידים בפייסבוק או נגד?

לכתבה במלואה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4008228,00.html

SECTIONS

בקורס הערכת טכנולוגיות ידע נתבקשנו לבחור כלי טכנולוגי ולשלבו בארגון חינוכי אותו אנו מכירות היטב באמצעות יישום מודל SECTIONS של Bates & Poole, 2003.                                                                

עמיתתי ואנוכי, בחרנו להכניס את הבלוג לבית ספרינו במטרה לשפר את תהליך ההוראה ובכך גם את תהליך הלמידה. הבלוג הוא קל לשימוש, זמין וחינמי. ניתן לערוך בו תכנים ולעדכן אותם מבלי להיות מיומנים בשפת תכנות. הבלוג תומך בלמידה אישית ובלמידה שיתופית מחוץ למסגרת בית הספר. כמו כן, הבלוג מעודד מוטיבציה לכתיבה ולתקשורת בין התלמידים לבין החומר הנלמד, בין התלמידים לחבריהם ובין התלמידים למורה ואף לסביבה רחבה יותר. לבלוג תרומה חשובה בשיפור מיומנויות האוריינות ומהווה תשתית לפיתוח כישורי שפה וחשיבה כגון: ביקורתיות, הסקת מסקנות, הבעת דעה, רפלקציה.
מודל ה- SECTIONS שפותח ע"י בייטס (1988) ולאחר מכן ע"י עידן (1995) סייע עבורנו בקבלת החלטת הכנסת הבלוג לבית הספר, שהוא תהליך מורכב הדורש התחשבות במספר רב של פרמטרים, אפרט בקצרה:    

STUDENTS- סטודנטים: בבחירת הכלי הטכנולוגי התייחסנו לדמוגרפיה של התלמידים.
הבלוג נותן מקום להבדלים בין תלמידים ביחס ללמידה: התלמידים יכולים לשלב סרטונים, תמונות, דיאגרמות, הרצאות שמע, פורמים לדיון, בבלוג וכך כל תלמיד מתחבר לסגנון הלמידה שלו.
EASE OF USE and RELIABILITY - קלות השימוש ואמינות: ההתחברות לבלוג היא פשוטה והשימוש בו הוא קל ונוח. לבלוג מבנה לינארי פשוט המקל על ניהול של דיון כיתתי והוא כולל מערך הודעות ודיונים משורשרים (הודעה- תגובה).
COSTS-עלויות: התוכנה חינמית ללא כל עלות וכן העלאת חומרים והעברתם.
TEACHING And LEARNING -  הוראה ולמידה : הבלוג של המורה מהווה ציר מרכזי לכתיבת הפוסטים של כל התלמידים. התלמידים יתמקדו בכתיבה תוך התייחסות לתוכן שהמורה מבקש ע"י טקסטים, סרטונים, תמונות, וידאו, קישורים למקורות אחרים, דיונים.
INTERACTIVITY- אינטראקטיביות: בבלוג התלמיד חייב להיות אקטיבי ולהתייחס לחומר הלימודי באופן אישי. למורה אפשרות לתת משוב לכל תלמיד בכל שלב עבודתו ובכך פותח ערוצי הידברות אלטרנטיביים בין המורה והתלמידים.
ORGANIZATIONAL- נושאים ארגוניים: השימוש בבלוג בעיקרו מטלה ביתית. מס' שיעורים בבית הספר יוקדשו ללמידת השימוש בבלוג ולאחר מכן תלמיד שיזקק לסיוע נוסף יוכל לשאול בפורום.
NOVELTY- חדשנות חינוכית: הבלוג הוא טכנולוגיה אמינה ולא קשה לשימוש ולכן קריטריון החדשנות לא חשוב עבורנו בבחירת הכלי ביחס לפוטנציאל של השימוש בכלי זה.
SPEED- מהירות: העבודה בבלוג היא גמישה, ניתן לעדכן בכל עת, צורכת מעט זמן יחסית בהכנה מוקדמת של המשימות.
אין לי ספק שכל מי שיתייחס למודל ה-  SECTIONS יצליח בהטמעת הכלי הטכנולוגי שיבחר.

את המאמר בשלמותו ניתן למצוא במקור הבא:

Bates A. W., & Poole, G. (2003). Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass. Pp. 75-105

בכתיבת מטרות לימודיות נתחיל מהסוף

בכתיבת מטרות לימודיות נתחיל מהסוף כלומר, נקבע מטרות לימודיות לפני שנתכנן את השיעור. המטרות צריכות להיות מדידות ושניתן יהיה לבדוק אם השגנו את המטרה. קביעת המטרות הן למורה ולתלמיד כאחד.

למורה:

1. המטרות הן אמצעי לבקרה על השיעורים. המורה בודק אם הקנה את כל

מה שתכנן והשיג את המטרה.    

2. המטרות עוזרות למורה בבחירת דרכי הוראה. דוגמא: אם המטרה שלי שהתלמיד ידע את מושגי המעגל, אצטרך לבחור דרך הוראה חזותית ולהגיע לשיעור מוכנה עם אמצעי עזר.

3. המטרות עוזרות בבניית כלי הערכה בתום תהליך הלמידה: עבודה, מבחן.

אם המטרה שהתלמיד יתרגל נושא שנלמד בכיתה, אחלק דף עבודה ואם המטרה שידע את החומר הנלמד אבחן אותו.

4. המטרות עוזרות למקד את ההוראה. המורה יודע בדיוק מה עליו ללמד וכך זמן השיעור מנוצל במלואו.

לתלמיד:

המטרות מגדירות לתלמיד את המצופה ממנו להשיג מהלמידה בשיעור, היא ממקדת אותו.

אם אחת ממטרות השיעור היא: התלמיד יפתור תרגילי חיבור וחיסור שברים פשוטים, התלמיד יבין שהוא צריך להשתמש בכללי החיבור והחיסור בלבד, התלמיד ממוקד.

בתחילת כל שיעור אני אומרת לתלמידיי את הנושאים שנלמד במהלך השיעור ובכך התלמידים יודעים למה לצפות ואני צריכה לעמוד ביעדים/ במטרות שהצבתי.

'מי שבעד לקום לכבוד המורה בתחילת השיעור, שיקום'

'מי שבעד לקום לכבוד המורה בתחילת השיעור, שיקום', זו היתה אחת מכותרות המשנה בעמוד הראשון בגיליון 93 (נובמבר 2010) של עיתון 'שיעור חופשי'.

הכותב רן שפירא הביא שתי דעות של מנהלים, בעד ונגד קימת התלמידים בתחילת השיעור.
משנות ההוראה הראשונות השתדלתי להנהיג קימה של התלמידים בהיכנסי לכיתה בוודאי שלא לכבודי אלא לכבודם של תלמידיי.
הסיבות שחיזקו אותי להמשיך בנוהג זה הם:
1. בזמן שהתלמידים עומדים הם מבינים שההפסקה תמה ומיד מתחיל השיעור הפורמאלי.
זמן זה עוזר לתלמידים להירגע מהפעילות בהפסקה.
2. זמן העמידה מאפשר התארגנות של הכיתה לקראת למידה: ארגון השולחנות, הכיסאות, ציוד של תלמידים וניקיון הכיתה.
3. לא כל התלמידים מקפידים להיכנס לכיתה מיד עם הצלצול, זמן העמידה מאפשר לתלמידים שאיחרו להשתלב יותר מהר לקראת השיעור.
אני לא מסכימה עם כותרת הכתבה, שכן בעיניי הקימה היא לא לכבוד המורה. כמורה- אני לא מחפשת כבוד מתלמידיי, אלא שיכבדו את עצמם וינהגו כבוד זה לזה. ולסיכום, אקט העמידה עוזר לתלמידים לעשות את ההעברה מפעילות בהפסקה להירגעות ורצינות לקראת השיעור.

מה דעתך? בעד או נגד?

סגנונות למידה

איך נלמד כדי שתלמידינו יצליחו?
לכל תלמיד סגנון למידה שונה. כל תלמיד קולט ומעבד את המידע בצורה אחרת.
הרבה פעמים מורים מלמדים בדרך שנוחה להם, בדרך שהם למדו והגיעו להצלחה. לכן ישנה שמרנות לגבי ההוראה המסורתית. ישנם מורים שחוששים לפתח דיון עם התלמידים במהלך השיעור, חוששים מהוראה בקבוצות, מהוראה בדרך של גילוי ועוד.
כיוון שישנם סגנונות שונים של למידה עלינו ללמד באופנים שונים על מנת שנוכל להגיע לכמה שיותר תלמידים ושיצליחו להגיע להישגים טובים עם סגנון הלמידה הייחודי שלהם. ייתכן שתלמיד שנחשף לסגנון למידה מסוים, שונה משלו, יעדיף להשתמש בו.
ישנם 4 טווחים של סגנונות למידה (הסגנונות שמופיעים הם הקצוות ייתכנו לומדים שנמצאים בין שני הקצוות):

                      אקטיבי    -------------------------------- רפלקטיבי
 אוהב ללמוד בקבוצה, להסביר לאחרים,       לומד עצמאי. קולט מידע ואחר כך
עיבוד המידע נעשה בהתנסות פעילה .            מתנסה

                    סקרן --------------------------------------תכליתי
לומד בעל חשיבה מופשטת, מביא          לומד פרקטי, שם דגש על העובדות
לגילוי פתרונות חדשניים.               והתהליכים, לומד רק חומר שניתן לבחינה.

                 סדרתי ------------------------------------- גלובלי
לומד צעד אחר צעד, מגיע לתמונה הכללית    לומד את החומר למבחן בצורה
מהפרטים. פועל על פי ההיגיון.                    לא מתוכננת.

                חזותי ---------------------------------- ----מילולי
הצגת החומר בצורה ויזואלית,                  למידה מילולית, על ידי הרצאות,
מסייעת לתלמיד זה בלימוד החומר           הסברים, דיונים.

כדוגמא משטח הההוראה אביא את נושא מציאת שטח מלבן וריבוע.
התלמידים האקטיביים-יעדיפו לבצע את המשימה בזוגות/ קבוצות  והרפלקטיביים יעדיפו להתמודד לבד עם המשימה.
התלמידים הסקרנים- ירצו לגלות לבד את שיטת/ נוסחת מציאת שטח והתכליתיים ירצו לדעת רק את השימוש בנוסחת מציאת שטח.
התלמידים הסדרתיים- יבינו איך הגיעו לנוסחת מציאת שטח ואחר כך ישתמשו בנוסחה והגלובליים - לא משנה להם סדר ההסבר, אפשר להסביר להם את ההיגיון שבנוסחה גם אחרי שהם השתמשו בה.
התלמידים החזותיים - צריכים לראות את הצורה ואת חלוקתה לריבועים והמילוליים- מבינים ע"י מלל את דרך מציאת שטח הצורה. בהוראת נושא השטחים אני משתדלת לשלב את כל הסגנונות: הסבר, הדגמא חזותית, התנסות של התלמידים בחלוקת הצורה לריבועים ומספורם והצגת הנוסחה ושימוש בה.

הערכת בלוג

בלוג הוא אחד הכלים הטכנולוגיים החדשים שבעזרתם ניתן למדוד תהליכי למידה.               
כתיבה בבלוג מאפשרת תיעוד תהליך לימודי, נותן ללומד להשמיע את קולו האישי בנושא שהוא בחר, מפתח את הכתיבה האוריינית ועוד. הבלוג הוא כלי יחסית פתוח, יש מסגרת כללית לכתיבה בבלוג אך לא ממוקדת, כל כותב בבלוג, לוקח את הכתיבה מנקודת ראות עינו, לנושאים שמעניינים אותו.לכן הערכת בלוג היא סוגיה לא פשוטה וישנם דרכים שונות להערכת בלוג:
1. הערכה מסכמת- מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי), בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון, תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים.
2. הערכה מעצבת – הבסיס להערכה בדרך זו הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בו בחר. הדגש כאן הוא על התהליך ולא על התוצר. בדרך זו הסטודנט שותף פעיל המספק למרצה מידע קונסטרוקטיבי על אופי למידתו.
בסופו של דבר שיטת ההערכה תיקבע על פי תפיסת ההוראה והלמידה של המרצה.
באופן אישי אני מתחברת להערכה המעצבת. לכל תלמיד הכישורים המייחדים אותו, לא כולם ניחנו בכישרון הכתיבה והיצירה, ישנם תלמידים שמתייחסים לכתיבה בבלוג על פי מה שנדרש בלבד ולא מפגינים קישורים לעניינים שונים ואטרקטיביים, לא בגלל שהם מתחמקים, אלא שזה הדבר הטוב ביותר שהם יודעים לעשות בתחום הכתיבה בבלוג ועבורם כתיבת כל פוסט הוא פרויקט.
אין ספק שכתיבה בבלוג משפרת את רמת הכתיבה ומעלה את הביטחון העצמי של הלומד ולכן ההערכה צריכה להיות גם בהתאם לנקודות ההתקדמות של הלומד ולא רק על התוצרים הסופיים.

תיאורית העברה

בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה השיעור החמישי הועבר כשיעור מקוון ואז כמובן- עוד מטלה!
הייתי מיואשת ומתוסכלת, כל כך הרבה מטלות ועכשיו עוד אחת!
כמובן שבלית ברירה, לקחתי נשימה עמוקה ולעבודה.
המטלה שקיבלתי הייתה לכתוב על תיאורית ההעברה ואיך היא מיושמת בתהליך ההוראה- למידה. עכשיו, אחרי שהגשתי את המטלה, תחושה של סיפוק מילאה אותי. זאת לא הפעם הראשונה שאני מקבלת מטלה מקוונת ובכל פעם אני מרגישה שהלמידה שלי הייתה משמעותית ואמיתית. אי אפשר "לחפף" ואין על מי לסמוך. אני חייבת למצוא מקורות מתאימים שיתנו לי מידע אמין ומדויק ואחר כך להתייחס בכובד ראש להמשך המטלה.
אם כן, מהי העברה בהקשר של למידה?
העברה= Transfer היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה המכיל 3 שלבים:
א. רכישה שבה הלומד מבצע את המשימה שעליה אומן ותורגל
ב. ביצוע ההתנהגות שנרכשה ללא עזרה ובתנאים שונים מזו שנרכשה
ג. אחסון הרכישה וביצועה לאחר טווח זמן ארוך.
יש לציין שמצב הרכישה המקורי לא ישמר במדויק ובאותם תנאים אלא יתרחש שינוי, כיון שקיימים שינויים סביבתיים.
ואיך העברה קשורה למצבי למידה?
העברה היא פעולה שבאה להרחיב ולהכליל מצבי למידה. פעולה זו הכרחית על מנת שהתלמיד יוכל ללמוד דבר חדש המתבסס על ידע קודם. חוקרים מצאו כי שימוש בתהליכים מטה קוגניטיביים משפרים יוצרים העברה חיובית בתחומים שונים ובאוכלוסיות מגוונות. (Baker & Brown, 1984)
העברה מתאפשרת כאשר התלמיד יהיה מומחה להעברה וזאת כאשר הוא ירכוש סכמה שתוכנה היא העברה של עובדות ואירועים לידע המתבטא באסטרטגיות שבהן נקבע איך, מתי ומדוע לפעול.
ככל שמתרחקים בתוכני ההעברה כך קטנה העברה בלמידה. קל להשיג העברה למשימות דומות לתכנים קוגניטיביים, אך קשה להשיג העברה רחוקה לתחומי בית ספר והכיתות.
במציאות, הלמידה ארוכה ועובר זמן בין סיום הרכישה לבין הצורך לגלות את העברתה. לעתים קרובות האדם אינו מודע לקיום בעיה ושלעליו לבצע העברה על מנת לפותרה.
העברה יעילה ומוצלחת כאשר משתמשים בדמיון החיצוני והפנימי בין משימות המקור למשימות היעד, כאשר מביאים דוגמאות והתלמידים מנסחים בעצמם את החוקים, כאשר מביאים את ההעברה למצב שהתלמיד שולט בה ומפנים אותה, כאשר הלמידה משמעותית ללומד ויש שילוב נכון בין המוחשי למופשט, כאשר אמצעי ההוראה החינוכיים מגוונים וישנו ארגון יעיל של הלמידה ומתן משוב ותמיכה של מחשבים. העברה של למידה מתרחשת כאשר הלמידה בהקשר אחד או עם קבוצה אחת. הלמידה משפיעה על למידה בהקשר אחר, בלמידת נושא אחר. לדוגמא: למידת מתמטיקה, תעזור ללמוד פיזיקה.

וכל זאת בקצרה! הרחבה בנושא תוכלו למצוא בכתובות הבאות:
1. PDF]] Transfer of learning. http://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=2000&q=transfer+of+learning
(אוחזר ב 15 בנובמבר 2010).
2. קניאל .ש'. ,(2001). העברה בלמידה: תקוות חדשות. תפיסות ותיאוריות פדגוגיות. http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack
(אוחזר ב 13 בנובמבר 2010).