קשרים אלו מביאים ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד הפועל כיחידת עבודה אחת.
ככל שיש יותר תחרות בין הארגונים השונים יש יותר שיתופיות כגון שפה משותפת, אותו מידע המביא את אותם תכנים ומסרים וכדו'. לכן צריך להרגיל את הילדים לסביבה זו וללמדם לגלות הבנה רב תרבותית.
הזרם המרכז בסוציולוגיה, מייחס את תהליך הגלובליזציה לשינויים הטכנולוגיים בתחום המחשוב והתקשורת. רוב התוצרים המשתתפים בשוק הגלובלי הם מוצרי מידע שניתן להעבירם ממקום למקום בכל זמן וללא עלות.
בזכות הקשרים שמעניקות הטכנולוגיות הדיגיטליות גם החינוך מושפע מהגלובליזציה.
המידע איננו עוד הון אנושי, כל אחד יכול להגיע אליו מכל מקום ובכל זמן.
תפקיד מערכת החינוך להכשיר את התלמידים לשילובם בעולם הגלובלי ולא רק בחברה הלאומית. האינטרנט מאפשר לצוות המורים ולתלמידים יצירת קשרים עם אנשי חינוך ותלמידים ממדינות אחרות ויבשות אחרות, דרך היוצרת שיתוף בדרכי הלמידה וההוראה.
מה ניתן לעשות בכדי להכין את הבוגר למשק הגלובלי?
1. יכולת שיתוף פעולה בתוך צוותים ובין תרבויות. יש לאפשר לצוות ביה"ס לקבוע את תוכנית הלימוד, כיוון שהם מכירים את התלמידים ויודעים מה הם צריכים ללמוד.
2. יכולת לפתור בעיות וסכסוכים- נושאים חשובים שכדאי ללמד את התלמידים. בעולם הגלובלי הקשרים הם בין לאומיים, חשוב וחיוני לדעת להסתדר זה עם זה.
3. הקניית אוריינות טכנולוגית במקום הדרישה לקבלת הישגים גבוהים במבחנים שספק אם יסייעו לתלמיד להצליח בעולם הגלובלי.
המורים צריכים לאמץ שיטות הוראה אחרות: למידה עצמית, למידה מקוונת. המידע כל הזמן מתחדש ולכן צריך להקנות לתלמידים מיומנויות למידה שיעזרו לתלמידים ללמוד בכל זמן.
4. העולם הגלובלי אינו יציב .על מנת להצליח להשתלב בו צריך נכונות ליזום, ליטול סיכונים ולחשוב באופן יצירתי.
יש שרואים בגלובליזציה קריסה תרבותית, אינם רוצים להחליף את המסגרת המקומית במסגרת העולמית, הם רוצים לשמור על מסגרת מסורתית ולשמר את התרבות המקומית.
לדעתי, יש לשלב בין הגלובליזציה לגלוקליזציה (תרבות מקומית).
ההשפעה של הגלובליזציה בעידן הטכנולוגי של ימינו היא בלתי נמנעת בכל תחום בחיי היומיום.
השינויים בעולם הגלובלי גדולים ומהירים ואנו מחויבים להכין את תלמידינו להשתלבותם בעולם זה, יחד עם זאת לשמור על יופי הייחודיות של כל לאום: תכני הלימוד, תרבות, חגים וכו'
