'מי שבעד לקום לכבוד המורה בתחילת השיעור, שיקום'

'מי שבעד לקום לכבוד המורה בתחילת השיעור, שיקום', זו היתה אחת מכותרות המשנה בעמוד הראשון בגיליון 93 (נובמבר 2010) של עיתון 'שיעור חופשי'.

הכותב רן שפירא הביא שתי דעות של מנהלים, בעד ונגד קימת התלמידים בתחילת השיעור.
משנות ההוראה הראשונות השתדלתי להנהיג קימה של התלמידים בהיכנסי לכיתה בוודאי שלא לכבודי אלא לכבודם של תלמידיי.
הסיבות שחיזקו אותי להמשיך בנוהג זה הם:
1. בזמן שהתלמידים עומדים הם מבינים שההפסקה תמה ומיד מתחיל השיעור הפורמאלי.
זמן זה עוזר לתלמידים להירגע מהפעילות בהפסקה.
2. זמן העמידה מאפשר התארגנות של הכיתה לקראת למידה: ארגון השולחנות, הכיסאות, ציוד של תלמידים וניקיון הכיתה.
3. לא כל התלמידים מקפידים להיכנס לכיתה מיד עם הצלצול, זמן העמידה מאפשר לתלמידים שאיחרו להשתלב יותר מהר לקראת השיעור.
אני לא מסכימה עם כותרת הכתבה, שכן בעיניי הקימה היא לא לכבוד המורה. כמורה- אני לא מחפשת כבוד מתלמידיי, אלא שיכבדו את עצמם וינהגו כבוד זה לזה. ולסיכום, אקט העמידה עוזר לתלמידים לעשות את ההעברה מפעילות בהפסקה להירגעות ורצינות לקראת השיעור.

מה דעתך? בעד או נגד?

סגנונות למידה

איך נלמד כדי שתלמידינו יצליחו?
לכל תלמיד סגנון למידה שונה. כל תלמיד קולט ומעבד את המידע בצורה אחרת.
הרבה פעמים מורים מלמדים בדרך שנוחה להם, בדרך שהם למדו והגיעו להצלחה. לכן ישנה שמרנות לגבי ההוראה המסורתית. ישנם מורים שחוששים לפתח דיון עם התלמידים במהלך השיעור, חוששים מהוראה בקבוצות, מהוראה בדרך של גילוי ועוד.
כיוון שישנם סגנונות שונים של למידה עלינו ללמד באופנים שונים על מנת שנוכל להגיע לכמה שיותר תלמידים ושיצליחו להגיע להישגים טובים עם סגנון הלמידה הייחודי שלהם. ייתכן שתלמיד שנחשף לסגנון למידה מסוים, שונה משלו, יעדיף להשתמש בו.
ישנם 4 טווחים של סגנונות למידה (הסגנונות שמופיעים הם הקצוות ייתכנו לומדים שנמצאים בין שני הקצוות):

                      אקטיבי    -------------------------------- רפלקטיבי
 אוהב ללמוד בקבוצה, להסביר לאחרים,       לומד עצמאי. קולט מידע ואחר כך
עיבוד המידע נעשה בהתנסות פעילה .            מתנסה

                    סקרן --------------------------------------תכליתי
לומד בעל חשיבה מופשטת, מביא          לומד פרקטי, שם דגש על העובדות
לגילוי פתרונות חדשניים.               והתהליכים, לומד רק חומר שניתן לבחינה.

                 סדרתי ------------------------------------- גלובלי
לומד צעד אחר צעד, מגיע לתמונה הכללית    לומד את החומר למבחן בצורה
מהפרטים. פועל על פי ההיגיון.                    לא מתוכננת.

                חזותי ---------------------------------- ----מילולי
הצגת החומר בצורה ויזואלית,                  למידה מילולית, על ידי הרצאות,
מסייעת לתלמיד זה בלימוד החומר           הסברים, דיונים.

כדוגמא משטח הההוראה אביא את נושא מציאת שטח מלבן וריבוע.
התלמידים האקטיביים-יעדיפו לבצע את המשימה בזוגות/ קבוצות  והרפלקטיביים יעדיפו להתמודד לבד עם המשימה.
התלמידים הסקרנים- ירצו לגלות לבד את שיטת/ נוסחת מציאת שטח והתכליתיים ירצו לדעת רק את השימוש בנוסחת מציאת שטח.
התלמידים הסדרתיים- יבינו איך הגיעו לנוסחת מציאת שטח ואחר כך ישתמשו בנוסחה והגלובליים - לא משנה להם סדר ההסבר, אפשר להסביר להם את ההיגיון שבנוסחה גם אחרי שהם השתמשו בה.
התלמידים החזותיים - צריכים לראות את הצורה ואת חלוקתה לריבועים והמילוליים- מבינים ע"י מלל את דרך מציאת שטח הצורה. בהוראת נושא השטחים אני משתדלת לשלב את כל הסגנונות: הסבר, הדגמא חזותית, התנסות של התלמידים בחלוקת הצורה לריבועים ומספורם והצגת הנוסחה ושימוש בה.

הערכת בלוג

בלוג הוא אחד הכלים הטכנולוגיים החדשים שבעזרתם ניתן למדוד תהליכי למידה.               
כתיבה בבלוג מאפשרת תיעוד תהליך לימודי, נותן ללומד להשמיע את קולו האישי בנושא שהוא בחר, מפתח את הכתיבה האוריינית ועוד. הבלוג הוא כלי יחסית פתוח, יש מסגרת כללית לכתיבה בבלוג אך לא ממוקדת, כל כותב בבלוג, לוקח את הכתיבה מנקודת ראות עינו, לנושאים שמעניינים אותו.לכן הערכת בלוג היא סוגיה לא פשוטה וישנם דרכים שונות להערכת בלוג:
1. הערכה מסכמת- מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי), בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון, תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים.
2. הערכה מעצבת – הבסיס להערכה בדרך זו הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בו בחר. הדגש כאן הוא על התהליך ולא על התוצר. בדרך זו הסטודנט שותף פעיל המספק למרצה מידע קונסטרוקטיבי על אופי למידתו.
בסופו של דבר שיטת ההערכה תיקבע על פי תפיסת ההוראה והלמידה של המרצה.
באופן אישי אני מתחברת להערכה המעצבת. לכל תלמיד הכישורים המייחדים אותו, לא כולם ניחנו בכישרון הכתיבה והיצירה, ישנם תלמידים שמתייחסים לכתיבה בבלוג על פי מה שנדרש בלבד ולא מפגינים קישורים לעניינים שונים ואטרקטיביים, לא בגלל שהם מתחמקים, אלא שזה הדבר הטוב ביותר שהם יודעים לעשות בתחום הכתיבה בבלוג ועבורם כתיבת כל פוסט הוא פרויקט.
אין ספק שכתיבה בבלוג משפרת את רמת הכתיבה ומעלה את הביטחון העצמי של הלומד ולכן ההערכה צריכה להיות גם בהתאם לנקודות ההתקדמות של הלומד ולא רק על התוצרים הסופיים.

תיאורית העברה

בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה השיעור החמישי הועבר כשיעור מקוון ואז כמובן- עוד מטלה!
הייתי מיואשת ומתוסכלת, כל כך הרבה מטלות ועכשיו עוד אחת!
כמובן שבלית ברירה, לקחתי נשימה עמוקה ולעבודה.
המטלה שקיבלתי הייתה לכתוב על תיאורית ההעברה ואיך היא מיושמת בתהליך ההוראה- למידה. עכשיו, אחרי שהגשתי את המטלה, תחושה של סיפוק מילאה אותי. זאת לא הפעם הראשונה שאני מקבלת מטלה מקוונת ובכל פעם אני מרגישה שהלמידה שלי הייתה משמעותית ואמיתית. אי אפשר "לחפף" ואין על מי לסמוך. אני חייבת למצוא מקורות מתאימים שיתנו לי מידע אמין ומדויק ואחר כך להתייחס בכובד ראש להמשך המטלה.
אם כן, מהי העברה בהקשר של למידה?
העברה= Transfer היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה המכיל 3 שלבים:
א. רכישה שבה הלומד מבצע את המשימה שעליה אומן ותורגל
ב. ביצוע ההתנהגות שנרכשה ללא עזרה ובתנאים שונים מזו שנרכשה
ג. אחסון הרכישה וביצועה לאחר טווח זמן ארוך.
יש לציין שמצב הרכישה המקורי לא ישמר במדויק ובאותם תנאים אלא יתרחש שינוי, כיון שקיימים שינויים סביבתיים.
ואיך העברה קשורה למצבי למידה?
העברה היא פעולה שבאה להרחיב ולהכליל מצבי למידה. פעולה זו הכרחית על מנת שהתלמיד יוכל ללמוד דבר חדש המתבסס על ידע קודם. חוקרים מצאו כי שימוש בתהליכים מטה קוגניטיביים משפרים יוצרים העברה חיובית בתחומים שונים ובאוכלוסיות מגוונות. (Baker & Brown, 1984)
העברה מתאפשרת כאשר התלמיד יהיה מומחה להעברה וזאת כאשר הוא ירכוש סכמה שתוכנה היא העברה של עובדות ואירועים לידע המתבטא באסטרטגיות שבהן נקבע איך, מתי ומדוע לפעול.
ככל שמתרחקים בתוכני ההעברה כך קטנה העברה בלמידה. קל להשיג העברה למשימות דומות לתכנים קוגניטיביים, אך קשה להשיג העברה רחוקה לתחומי בית ספר והכיתות.
במציאות, הלמידה ארוכה ועובר זמן בין סיום הרכישה לבין הצורך לגלות את העברתה. לעתים קרובות האדם אינו מודע לקיום בעיה ושלעליו לבצע העברה על מנת לפותרה.
העברה יעילה ומוצלחת כאשר משתמשים בדמיון החיצוני והפנימי בין משימות המקור למשימות היעד, כאשר מביאים דוגמאות והתלמידים מנסחים בעצמם את החוקים, כאשר מביאים את ההעברה למצב שהתלמיד שולט בה ומפנים אותה, כאשר הלמידה משמעותית ללומד ויש שילוב נכון בין המוחשי למופשט, כאשר אמצעי ההוראה החינוכיים מגוונים וישנו ארגון יעיל של הלמידה ומתן משוב ותמיכה של מחשבים. העברה של למידה מתרחשת כאשר הלמידה בהקשר אחד או עם קבוצה אחת. הלמידה משפיעה על למידה בהקשר אחר, בלמידת נושא אחר. לדוגמא: למידת מתמטיקה, תעזור ללמוד פיזיקה.

וכל זאת בקצרה! הרחבה בנושא תוכלו למצוא בכתובות הבאות:
1. PDF]] Transfer of learning. http://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=2000&q=transfer+of+learning
(אוחזר ב 15 בנובמבר 2010).
2. קניאל .ש'. ,(2001). העברה בלמידה: תקוות חדשות. תפיסות ותיאוריות פדגוגיות. http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack
(אוחזר ב 13 בנובמבר 2010).

למה מערכת החינוך בפינלנד מצליחה????

בכל מקום בעולם יש אלמנטים שתמיד יופיעו בהקשר של מערכת חינוך כגון: תלמיד (ילד/ מבוגר), מורה, מקום, זמן, תוכניות לימודים, הישגים, פדגוגיה( דרכי הוראה), למידה.
בעידן הטכנולוגיה בו המידע הוא אין סופי, התפקיד של המורה השתנה והוא איננו עוד מקור הידע. המורה מנחה ומכוון את הלמידה ובעקבות כך דרכי ההוראה צריכות להשתנות.
תפקידינו כמורים, להכשיר את הבוגר העתידי בעידן הטכנולוגיה שמתפתחת בקצב מסחרר.
המטרות העיקריות שעלינו לשים את הדגש כמחנכי דור העתיד הוא, לא על העברת מידע אלא על הנושאים הבאים:
1. חיברות- תפקידינו להכין את התלמידים להתמודדות בחיים בכל ההיבטים החברתיים (משפחה, עבודה, אזרחים).
2. תרבות- נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסאליים והלוקליים (מקצועות הקלאסיים). בעידן הגלובלי התלמידים מתקשרים עם בני גילם ו/או עם מבוגרים מומחים בתחומי ידע שונים ועליהם להכיר את התרבויות השונות.
3. התפתחות אישית- תפקידנו לעזור ולכוון את התלמידים לפיתוח ומימוש הפוטנציאל האישי שטמון בהם ולעזור להם לגבש את תפיסת העולם שלהם, כל אחד לפי נטיות ליבו.
בפינלנד הממשלה שמה לה בראש סדר העדיפויות את נושא החינוך. בממשלת פינלנד .המורה נחשב כגורם ראשון במעלה. דבר זה מתבטא במשכורות גבוהות, בתוכניות להעדפה אנשים שיעבדו בתחום החינוך.
בדרך זו ישנה סלקציה בבחירת האישים שנכנסים למערכת החינוך. אנשים בעלי ערכים ומוסר עבודה גבוה שידעו לשאוף למטרות העיקריות שיכשירו את הבוגר העתידי.
לצערי מדינת ישראל לא נמצאת במקום שבו פינלנד נמצאת. מקצוע ההוראה אינו מבין החשובים. אין יציבות בממשלה (לעיתים קרובות מתחלף שר חינוך), אין תגמול הולם למורים כך שהמוטיבציה של המורים בלקיחת קורסים והשתלמויות להתפתחות המקצועית בעידן הטכנולוגיה נמוכה.
לסיכום, מערכת החינוך בארץ חייבת להגביר את המוטיבציה ולהעריך את עבודת הקודש שהמורים מתמסרים אליה בכל יום ויום על מנת להשיג את המטרות העיקריות ולהיות בין המדינות המובילות בתחום החינוך.

מקורות מידע בנושא מערכת החינוך בפינלנד:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477291,00.html
http://www.hakoled.org.il/?p=358

" ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד ויעקב איש תם יושב אהלים".

בפרשת השבוע 'תולדות' שבחומש בראשית פרק כה', פסוק כז' כתוב:

" ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד ויעקב איש תם יושב אהלים".
יעקב ועשיו, אחים תאומים שגדלו וחונכו באותו הבית. כשגדלו שניהם והפכו לנערים, יעקב היה איש תם יושב אוהלים והיה עוסק בלימוד תורה כל היום ועשיו היה איש ציד ועובד עבודה זרה.
אנו מבינים שבין האחים קיים ניגוד עמוק בתכונותיהם ובדרך בה הלך כל אחד מהם.
אולם לאורך כל שנות ילדותם הם קיבלו חינוך אחיד ללא התייחסות לשוני בנטיות ליבם, בכוחות החוזקה והחולשה של כל אחד מהם. ייתכן שאם הוריהם, יצחק ורבקה היו מכירים בשוני שבין ילדיהם והיו נותנים חינוך שונה לכל אחד מהם לפי נטיות ליבו, אולי עשיו היה מנתב את כוחותיו לדרכים טהורות וקדושות יותר ( ולא לעבודה זרה).

בהשוואה לעולמינו: כל תלמיד הוא עולם בפני עצמו, לכל אחד נטיות וכוחות משלו.
לשמחתי, הטכנולוגיה מציעה כלים רבים שבעזרתם ניתן לגוון את דרך ההוראה ולקדם את התלמידים, כל תלמיד בקצב וברמה הלימודית שמתאימה לו.
וכאן אני מתחברת לפוסט הקודם שעסק בנושא 'הערכה'. בהערכה תהליכית ניתן לזהות את החוזקות, החולשות, קצב הלמידה והנטיות של התלמיד וכך להתאים לו את החומר הלימודי.

הערכה

חופשת סמסטר ג' הסתיימה ואני מתחילה את הסמסטר האחרון. לא ייאמן שאני לקראת סיום הלימודים לתואר שני.

אני מקווה שהסמסטר יהיה מעניין ויוסיף לי בכל מה שקשור לשילוב טכנולוגיות תקשוב במהלך עבודתי.
השיעור הראשון של הסמסטר, התקיים בלמידה מרחוק. נתבקשנו ע"י מרצת הקורס, ד"ר גילה קורץ, לצפות בסרטון הקשור להערכה ולקרוא מאמר של דוד נבו. לאחר הצפיה והקריאה הבנתי שתהליך הערכה מורכב.
הסרטון עסק ב- 5 השאלות שצריך לשאול לגבי הערכה:
1. למה צריך להעריך תקשוב?
2. למי ההערכה מיועדת? למנהל, למורה, לתלמיד, לאנשי מנהל החינוך....
3. מי הם מושאי הערכה? התלמיד, המורה, מערכת טכנולוגית, תהליך הוראתי לימודי..
4. מה מעריכים? ציונים, הערכת הטכנולוגיה.
5. מתי מעריכים? בהתחלה, באמצע, בסוף...

אחד השינויים העיקריים, בעיניי, שהטכנולוגיה מחוללת, הוא שהערכה מתאפשרת לאורך כל תהליך הלמידה. המורה יכול לעקוב אחר המצב הלימודי של התלמיד לאורך נקודות זמן רבות (בהתחלה, באמצע, בסוף) וכך מתאפשר לתלמיד להתקדם, להגיע להישגים טובים ולחזק את הביטחון העצמי שלו בתחום הלימודי.
בנוסף, בהערכה מעצבת, תהליכית, נוצר קשר שונה בין התלמיד והמורה, קשר של קרבה ואכפתיות.
מידת האחריות של המורה והתלמיד ללמידה גבוהה.

כמורה למתמטיקה אני מדגישה בפני תלמידיי את דרך הפתרון, את השלבים ולא את התוצאה הסופית. בצורה כזו לתלמידים יותר ביטחון לגשת לתרגיל ולנסות לפתור אותו.

לפניכם הסרטון של ד"ר גילה קורץ בנושא הערכה.

http://www.youtube.com/watch?v=jduTc9gA7mU&feature=related