הפער הדיגיטלי

הפער הדיגיטלי (Digital Divide) הוא סוגיה חברתית פוליטית המתייחסת לפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו, כלומר בין אלו שמשתמשים במחשב לאלו שלא משתמשים במחשב.

נושא הפער הדיגיטלי, הוא אחד הנושאים של סדר היום הלאומי וזוכה לסדר עדיפות גבוהה כיוון שבכל תחום השימוש באינטרנט חיוני: חינוך, כלכלה, חיפוש עבודה, קניות, קופת חולים, בנקים ועוד המון פעולות ולכן כדאי שלכל אזרח תהיה מיומנות בסיסית בשימוש במחשב.
הפער הדיגיטלי נובע ממספר גורמים:
1. תשתית פיזית שאינה מאפשרת גישה לטכנולוגית המידע (העדר מחשב, חיבור לרשת).
2. מצב כלכלי- אדם חסר אמצעים מתייחס למחשב כמותרות ולכן לא ישקיע בקניית מחשב וחיבור לרשת
3. חוסר מודעות להשפעת העולם הדיגיטלי ולצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע
    (וחוסר אמון בטכנולוגיה, דוגמא: פריצה לחשבונות בנקים)
4. חוסר שליטה בשפה האנגלית- המידע הרב שמוצג ברשת בשפה האנגלית אינו מובן ואז המידע מוגבל.
5. רתיעה מהעולם הדיגיטלי- פחד מטכנולוגיה וקושי לרכוש את המיומנויות הנדרשות
6. אידיאולוגיה-דרך חיים המתנגדת לשימוש במחשב ולחיבור לרשת האינטרנט ולערכים שהיא מייצגת.
איך נוכל לצמצם את הפער הדיגיטלי?
בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
כל העמותות שקמו ופועלות גם כיום לצמצום הפער הדיגיטלי, ספק אם יצליחו לעשות זאת. לדעתי הדבר העיקרי שיביא לצמצום הפערים זו ההכרה וההבנה שלטכנולוגיה חשיבות גבוהה, היא אינה מותרות והיא חלק נכבד מחיי היומיום. כשאנשים יבינו את חשיבות הטכנולוגיה, הם יעשו מאמצים לשלב את המחשב בחייהם: יירשמו לקורסים שונים בהכרת המחשב והאינטרנט על מנת שיוכלו לשלב את המחשב בפעולות שונות בחיי היומיום ויבינו שהם חוסכים המון זמן וכסף (כגון: פעולות בנקאיות שונות המתאפשרות דרך האינטרנט, קניות, שימוש במיילים, תקשורת סינכרונית: סקייפ/ מסנג'ר ועוד).
ככל שנשכיל ונכניס למודעות את החשיבות בשימוש במחשב אצל הדור הצעיר, הם יהוו ערוץ נוסף לעולם המבוגרים שבעזרתו, אני מאמינה, נצליח לצמצם את הפער הדיגיטלי.

טיפים לממשק מוצלח...

עברתי את מחצית הדרך בסמסטר זה, סמסטר ג', אני ועמיתתי, נמצאות לקראת סיום הפרוייקט בקורס פיתוח סביבות למידה מתוקשבות. לאחר שבחרנו להתמקד בפרוייקט בנושא הגופים, במקצוע המתמטיקה, חשבנו ביחד על תכנון האינטראקציה וכל פעם שאנחנו מרגישות שהנה סיימנו, מרצת הקורס, הגב' גלית בן צדוק, מאירה את עינינו לדברים נוספים, שאינם בהירים.
הממשק הוא מעטפת שמאפשרת ללומד להפעיל את האובייקט הממוחשב (גרפיקה, הוראות, מעבר בין מסכים ועוד), ולכן בנייתו מצריכה מחשבה מרובה, שיקול דעת- מה להכניס, באיזו צורה והיכן על המסך האובייקטים יופיעו, על מנת שיהיה קליט ללומד מבחינת השימוש בו ומבחינת התועלת שהוא יפיק מהאינטראקציה. בקיצור, מלאכת הממשק היא מורכבת ולא פשוטה...
המאמר Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002)
http://institute.nsta.org/scipack_research/Aids_ComputerMultimedia_Learning_CogLoad.pdf
עוסק ב- 4 עקרונות שלפיהם ניתן לבנות ממשק מוצלח
עקרון הרצף- עדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד וכך נמנע עומס קוגניטיבי אצל הילד.
עקרון הבהירות- הצגת הנושא הלימודי ללא מילים וצלילים חיצוניים מיותרים, עוזרת לתלמיד לבנות קשרים בין צעדים בשרשרת הסיבתית.
עקרון הייצוג המרובה- הצגת מילים בתיאור שמיעתי ולא באופן חזותי על המסך, מפחית עומס בערוץ החזותי, ומגביר את הסיכוי לעיבוד קוגניטיבי עמוק יותר.
עקרון העודף- להשתמש כמה שפחות בטקס מודפס, כיוון שהוא מביא לעומס בזיכרון החזותי הפעיל ויותר בשילוב של אנימציות ותיאורים.
ותוך כדי עבודה, אני נזכרת בקורס שלמדנו בסמסטר הקודם עם פרופ' מיקי רונן, שבו היינו צריכים לבנות משחק לימודי.
אם כן מה ההבדל?
- בבניית משחק לימודי- נעזרתי במחולל ותפקידי היה ליצוק את התוכן לתבנית, למעטפת, לממשק, כמובן על פי הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R, על מנת שהמשחק יהיה מוצלח (מאתגר, מסקרן, מטרות ברורות,מאפשר שליטה של הלומד ועוד).
-בעיצוב ובניית סביבות למידה מתוקשבות- אני צריכה לחשוב כמעט על הכל: על התוכן, על בניית ועיצוב הממשק: אלו תמונות יהיו, מה יבוא קודם, היכן יהיו כפתורי ההפעלה ועוד.
שני הקורסים משתלבים אחד עם השני. על מנת לבנות אינטראקציה לימודית, חייב להיות מומחה בתחום התוכן ולשלב את הקריטריונים של Malon,T.W.(1987).&.Lepper,M.R (  http://tecfa.unige.ch/~szilas/nestor/ressources/motivation_malone.pdf)ואח"כ לשתף את הגרפיקאי והמתכנת. משימה זו היא לא פשוטה ואף מורכבת ולכן תכנון אינטראקציה, כמו שנאמר לנו ע"י ד"ר רחל מינץ, טוב שתעשה בצוות, שכל אחד מפרה את השני.
אני מאמינה שהאינטראקציה שלנו עומדת בקריטריונים של בניית ממשק טוב, הודות להכוונה של הגב' גלית בן צדוק שלב אחר שלב וכולי תקווה שתלמידיי אכן יפיקו תועלת מאינטראקציה זו התביא לשיפור הבנתם את נושא הגופים.

למידה וירטואלית

זוכרים את היום המתוקשב שבו תרגמנו מאמר וניתחנו אותו בסביבת וויקי?!
המאמר שקבוצתי דנה עליו הוא: ההתפתחות של החינוך הוירטואלי בפרספקטיבה גלובלית של פרל:
Farrel, G.M. (1999) The Development of Virtual Education
עיקר המאמר דן בכך שהמדינות צריכות לבצע צעדים משמעותיים כדי לספק גישה מלאה לחינוך להמונים ולהביא למגוון הזדמנויות בחינוך לכל אחד, ע"י הקמת תשתיות, מחשב לכל ילד, פיתוח תוכנות לימודיות ועוד. המידע רב ובהרבה מקומות לא יודעים להפיק תועלת מהטכנולוגיה. המאמר בא להדגיש שלמרות הפיתוחים הטכנולוגיים השונים ישנם מעט מוסדות וירטואליים, המקיימים למידה פתוחה מרחוק, למידה המופצת ברשת האינטרנט, באמצעות מחשב.
למידה מרחוק יכולה להתבצע במספר טכנולוגיות: באמצעות פורום, וויקי, טוויטר, בלוג ועוד.
נקודות נוספות שהמאמר דן עליהן: הכוחות שמניעים את המוסדות הוירטואליים והכוחות שמתנגדים להתפתחות המוסדות הוירטואליים.
אני רוצה להתייחס דווקא לאחת ההתנגדויות שמוזכרת במאמר והיא: חוסר אמון של המורים בטכנולוגיה, הרגשת חוסר ביטחון בשימוש בה והצורך לשלוט במספר גבוה של תקשורות עם התלמידים מרתיע אותם (כל הרשתות החברתיות כדוגמת טוויטר, פייסבוק, פורום, וויקי ועוד). דבר נוסף, מורים מאמינים שחינוך צריך להעביר וללמד ע"י מורים.
כשחיפשתי תחום ללמוד לתואר שני, היה חשוב לי ללמוד משהו שיקדם אותי בפן המקצועי ובפן האישי ולכן אחרי חיפושים ובירורים אינטנסיביים החלטתי ללמוד במסלול 'תקשוב ולמידה'. אין ספק שהטכנולוגיה מרתיעה ואפשר לומר גם מפחידה,הטכנולוגיה משתנה בכל רגע ומה שהיה חדש הפך לישן. אני לא משלה את עצמי בנוגע לפערים הטכנולוגיים שלי עם תלמידיי אבל ע"י תרגול ואמון בטכנולוגיה אין לי ספק שאדע להפיק את המירב. אני חושבת שהדבר הראשון שמורים צריכים לעשות הוא שינוי בחשיבה לגבי הטכנולוגיה, א"א להתכחש לקדמה, אנחנו חייבים להיות חלק ממנה, הטכנולוגיה מספקת נגישות אינה מוגבלת בזמן או במקום, אפשר ליצור קשרים עם תלמידים, עם עמיתים למקצוע בתוך ביה"ס, מחוצה לו ואפילו מעבר לים, אך יחד עם זאת הטכנולוגיה לא מחליפה את המורה, אלא הופכת את דרך ההוראה שלו ליותר יעילה, חווייתית. המורה הוא לא מקור הידע אלא מכוון ומדריך.
ואם במילים לא הצלחתי לשכנע את חשיבות ומשמעות הלמידה הוירטואלית לפניכם סרטון קצרצר המשווה בין הלימוד המסורתי ללימוד באמצעות מחשב. מצאו את ההבדלים!
http://www.youtube.com/watch?v=id4DvyFXuoY&feature=player_embedded

html זו שפה!

בקורס שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות, אני לומדת לבנות אתר אינטרנט.

בניית אתר אינטרנט מבוסס על שפה שנקראת html. html- היא שפת סימון, שפה של תגיות ליצירה ועיצוב דפי אינטרנט, כאשר לכל תגית יש מאפיינים.
בשיעור הראשון שאלתי את עצמי 'למה אני צריכה לבנות אתר אינטרנט, יש הרבה אתרים ברשת שמצויים בהם חומרי למידה שונים ומגוונים?
לאחר המשימה הראשונה שבה נתבקשנו לבנות את הדף הראשון של האתר הראשון שלי הבנתי שבאתר שאבנה אני בוחרת ומחליטה איזה חומרים להכניס, אני יכולה להכניס חומרים שאני יצרתי, שמתאימים לאוכלוסיית התלמידים שלי. באתר שאבנה אוכל לעצב ולארגן את הדפים וכמובן לחדש כל הזמן את החומרים על מנת שיהיה אינטראקטיבי, חווייתי ויעיל עבור התלמידים.
בנוסף, אני יכולה להכניס תוצרים של התלמידים לתוך האתר, דבר שיגרום להם גאווה ומוטיבציה להמשיך להיכנס לאתר ולתרגל עוד.
לימוד שפת ה- htlm דורש המון תרגול, כמו למידת כל שפה אחרת. אין לי ספק שבעבודה עקבית אצליח לבנות את האתר הראשון שלי על הצד הטוב ביותר.
אז אם את/ה מעוניינים לבנות אתר משלכם לפניכם סרטון שידריך אתכם. בהצלחה.

בנוסף, אני מצרפת מדריך ללמוד HTML, שסייע לי מאוד , מאמינה שיהיה לעזר גם לכם:
http://www.webmaster.org.il/article.asp?id=404

יום לימודים מתוקשב

                                                                                                                            

יום הלימודים השלישי בסמסטר ג' היה יום מתוקשב. קיבלנו מטלות והקדשנו את היום לביצוען בבית.

באותו יום הרגשתי מאותגרת בעיקר בקורס של ד"ר חגית מישר- טל, בקורס :'שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה'. בקורס זה נתבקשנו להתחלק לקבוצות, לתרגם מאמר באנגלית ולענות על מספר שאלות. את המטלה ביצענו בסביבת וויקי, סביבה המשמשת כאמצעי ללמידה שיתופית מכוונת, המפתחת מיומנויות חשיבה גבוהות. בסביבה זו המורה יכול להעריך את תהליך הלמידה של כל משתתף מבחינה כמותית ואיכותית וכך ניתן לקדם כל משתתף. בקורס אחר, 'עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות', אופן הלמידה היה בפורום הלימודי.

סביבת וויקי וסביבת הפורום הלימודי, שתיהן סביבות מקוונות א- סינכרוניות, ההשתתפות בכל סביבה אינה מוגבלת בזמן או במקום והמורה יכול למדוד את איכות וכמות ההשתתפות של כל משתתף בסביבה הלימודית, להבין את צורת החשיבה שלו ולקדם אותו. בשתי הסביבות רמת החשיבה והכתיבה גבוהות.
אם כן מה ההבדל בין למידה בסביבת וויקי ללמידה בפורום?
הלמידה שלי בסביבת וויקי עדיין בעיצומה, אך מחוויית הלמידה שלי בשתי הסביבות:
בסביבת הפורום- הרגשתי יותר בטוחה, המנחה/ המורה נמצא תמיד איתנו, לאורך כל תהליך הלמידה, ומכוון בשעת הצורך, בסביבת וויקי - התחושה היא שהמנחה נתן משימה ויתייחס אליה רק בסוף, התמיכה במהלך המשימה היא רק מחברי הקבוצה.
אין לי ספק שההתנסות בלמידה בסביבת וויקי תתרום לי בעיקר באופן אישי, בלימודיי לתואר שני, בהכרת והבנת המערכת. כמורה למתמטיקה אני חושבת שהשימוש בסביבת הפורום יותר מתאים בתהליך הלמידה: הצגת פתרונות לשאלות/ חידות, העלאת שאלות בנוגע לדרך פתרון תרגילים ועוד, סביבת וויקי מתאימה למקצועות עם מלל, שמצריכים פיתוח של רעיונות של המשתתף.

הדמיה

בסמסטר הנוכחי אלמד לתכנן, לעצב ולפתח סביבות למידה מתוקשבות ע"י סוגים שונים של אינטראקציות: הדמיה, משחק אנימציה ועוד.


ברצוני להתמקד באינטראקציה מסוג הדמיה.
הדמיה- במובן הרחב, היא חיקוי מדוייק של המציאות. הדמיה היא מודל דינאמי המתאר שינויים לאורך זמן.
נשאלת השאלה: איזה ערך יש להדמיה אם היא מחקה את המציאות? מה תרומת ההדמיה לתהליך הלמידה? מתוך חומר ספרות עיונית שקראתי (מינץ ר, 1998) השימוש בהדמיה בא להמחיש ללומד נושאים שקשים להבנה, שדורשים ויזואליות והתנסות אישית. נושאים שכוללים בתוכם תהליכים ארוכים לאורך זמן, הדמיות שנעשות לצורך אימון (כמו טייס ונהיגה), הדמיות להתנסות בתהליכי קבלת החלטות (בעיקר במדעי החברה) הדמיות לצורך חקירה מדעית וכמובן לצורך לימודי פדגוגי.
למשל: במדעים- הנושא של עירבוב צבעים. הלומד בוחר צבעים ובודק איזה צבע התקבל.
במתמטיקה- נושא הגופים- דורש המון ויזואליות והמחשה. וכן אפשר לנצל את ההדמיה לנושאים במקצועות נוספים.
במהלך השיעורים המורה לא תמיד ממחיש את הדברים (מסיבות שונות) ולא תמיד לתלמיד יש הזדמנות להתנסות בעצמו. באינטראקציה, הלומד יכול לחזור על הפעולה מספר פעמים לצורך הבנת החומר בצורה חווייתית.
חשוב שנבין כי אינטראקציה מסוג הדמיה מייצגת בצורה חזותית תופעה או מערכת המאפשרת את פישוט המציאות, יוצרת עניין רב אצל הלומד בהתנסות האישית ובקצב שלו במטרה לתרגל את הנושא עד להבנתו. אני בטוחה שקורס זה יתרום לקידום המקצועי שלי כך שאדע לפתח סביבה מתוקשבת הכוללת את כל המאפיינים הנדרשים וכך תתרום לתהליך הפדגוגי.

בחזרה לשיגרה...

ביום רביעי, ב-16.06.2010, חזרתי ללמוד עם כוחות מחודשים וציפיות מחודשות מהלימודים בסמסטר השלישי.

קיוויתי שהקורסים יהיו מעניינים ומעשיים ואכן לא התאכזבתי. נהניתי מאוד מהיום הראשון בסמסטר ג' (כן לא להאמין, אבל עברתי חצי מהדרך), ממגוון הקורסים, ממומחיות ומנעימות המרצים ומקווה שכך ימשיך עד סוף הסמסטר, על אף המטלות הרבות....

הקורס הראשון ביום הלימודים הוא פסיכולוגיה התפתחותית של הילד. בקורס למדנו על הקשרים שמשפיעים על התפתחות הילד: ביולוגי, משפחה(הורים ואחים), חברה, כלכלה ותרבות.
בהמשך, התחלנו קורס שבעזרתו נלמד לפתח סביבות למידה מתוקשבות- אין לי ספק שזהו קורס שיקדם את איכות ההוראה שלי. ובקורס אחר אתרגל את השימוש בוויקי. וויקי היא סביבה לכתיבה שיתופית, סביבה זו עשויה לקדם כל אחד מהמשתתפים והמורה יכול לעקוב אחר קצב ואיכות ההתקדמות של כל משתתף.ובסוף היום הוקדש קורס לבניית אתרי אינטרנט ללמידה.

אז אם את/ה מתלבטים מה ללמוד בשנה הבאה, אני מקווה שתמצית היום הראשון של סמסטר ג', מספיק שיכנעה שלימוד במסלול תקשוב ולמידה הכרחי לכל אחד שרוצה לשפר את איכות ההוראה שלו.

מאחלת הצלחה לכולנו.