שלושת הגלים בישראל...

מערכת החינוך בישראל עברה ועודנה עוברת שינויים, כל תקופה נקראת גל.
גל = תפיסה חינוכית.
הגל הראשון, התאפיין בכך שהילד במרכז. יש שונות בין הילדים ולכן צריך לבנות תוכנית לימודים גמישה, כלומר צריך לדאוג לצמיחתו האינטלקטואלית של כל ילד (הרבט ספנסר), צריך להעצים את הפרט. איך עושים זאת? ע"י כך שמעוררים את סקרנותו של הילד, הלמידה פעילה ומשמעותית עבור הילד ולמידה הנעשית בקבוצות קטנות. תפקיד המורה: מתווך, יועץ, מפנה למקורות ידע. על פי דיואי, דפוס למידה אקטיבי מוביל למשמעות אחרת, הילד והצרכים שלו הם נקודת המוצא לעבודה החינוכית. תורתם של ספנסר ודיואי : " הילד במרכז", תפס קצת מקום במערכת החינוך בישראל בקיבוצים, בפנימיות ובעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה.
הגל השני השני צומח מביקורות על מוסדות מערכת החינוך והרצון לשיוויון. ישנו רצון לתוכנית לימודים משותפת, הגדרת מטרות למורה ולתלמיד, זוהי תקופת הסטנדרטיזציה. הראשונים שהתנגדו לרעיון של הגל הראשון הם האוניברסיטאות (וולנסקי 1999, 2005).בטענה שבדרך זו יש קושי להבטיח סטנדרטיזציה באיכות תעודת הבגרות. הקבוצה השניה -"הקשת המזרחית", שביקשה להפנות את בני עדות המזרח ללימודים היותר יוקרתיים (ולא רק מקצועיים) והקבוצה השלישית שהתנגדה היא back to the basics-תנועה שביקשה להסתפק בלימודים של שישה עד שבעה מקצועות לימוד אחידים עבור כל ילדי ישראל.
הגל השני מאופיין בהוראה שמכוונת ללמידה למבחנים. בעקבות שיטה זו 50% מהתלמידים, אינם זכאים לתעודת בגרות.
הביקורת על הסטנדרטים: מסך עשן לבעיות האמיתיות הגורמות להישגים נמוכים: שונות בין התלמידים, בעיות נפשיות, כלכליות ועוד.
ומכאן צומח רעיון חדש- הגל השלישי. אנו נמצאים במעבר לחברת ידע- יכולת לעבד ידע חדש ע"י התלמיד, היכולת לשאול שאלות ולא רק לתת תשובות. הידע זמין ונגיש בכל מקום. המורה אינו מקור הידע אלא מכוון יועץ (כמו בגל הראשון).
אני שואלת לדעתכם: באיזה גל מערכת החינוך בישראל נמצאת?, האם נוכל להיפטר מהסטנדרטיזציה?, האם הרעיון של הגל השלישי ייתן מענה הולם לתלמידינו? וכמובן יש עוד המון שאלות, שלא בטוח שיש להן תשובות.
כולי תקווה שנשכיל לעשות שימוש מועיל ויעיל בטכנולוגיה למען תלמידינו, כל אחד לפי רמתו וכישוריו.

טוויטר

טוויטר (Twitter) - היא רשת חברתית חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 140 תווים.
כל שליחת מסר נקרא "ציוץ", בתוך כל "ציוץ", אפשר להוסיף קישורים (שהם חלק מהתווים).
במסגרת הקורס נתבקשנו להשתתף בטוויטר, כמשימת רשות, ולכתוב מסרים שאינם קשורים לקורסי הלימוד (וזאת על מנת שלטוויטר לא יווצר אופי כמו לפורום), זמן המשימה ארך כשבועיים.
לא היה לי קל לבצע את המשימה ולא מפני שהשימוש בכלי זה, עבורי, חדש, אלא מפני שהמשימה לא הייתה ממוקדת. בסופו של דבר צייצתי ציוץ ראשון ואפילו ציוץ בסיכום המשימה.
מסקנותיי מהשימוש בטוויטר הן:
הטוויטר מאפשר לשלוח מסרים קצרים, ממוקדים של עד 140 תוויום- חיסכון בזמן ועינייניות, דבר שמעודד את המשתתפים לקרוא ואפילו להגיב.
בטוויטר אפשר להרחיב את מעגל החברים- כל אחד יכול להכנס לקבוצה וליד כל "ציוץ" מופיעה התמונה של המשתתף. מטרת הכלי שהציוצים מופנים לכל הקבוצה ולא אל המורה, כל אחד יכול להגיב ולענות.
כמורה למתמטיקה:
השימוש בטוויטר יכול לעזור במסירת הודעות כגון: תזכורות להביא ציוד כלשהו לשיעור ולהכנת שיעורי בית, מועדי מבחנים,
שאלות קצרות וממוקדות בנושא המתמטיקה של המורה והתלמידים, פתרון לחידה מתמטית, דיווחים של התלמידים על משימות שנתנו במהלך השיעור ועוד.

אנימציה

אנימציה= הנפשה, היא תחום העוסק בהקניית אשליה של תנועה על גבי מסך. פירוש המילה "Anima" בלטינית הוא נפש. (ויקיפדיה)
במסגרת הלימודים במגמת תקשוב ולמידה, נחשפתי לאחד מכלי הטכנולוגיה המופלאים- האנימציה, שנמצא באתר http://www.xtranormal.com/
כפי שכתבתי בפוסט השני, תהליך הבלוג עבורי הוא אתגר וכך גם הכנת סרטון האנימציה.
לאחר חווית ההתנסות קיבלתי את התוצר הבא:

http://www.xtranormal.com/profile/2491327/


איך השימוש באמציה עוזר לתהליך הלמידה?
במחקרים רבים שנערכו לגבי השימוש באמצעי אנימציה בתהליכי למידה, נמצא כי שילוב האנימציה בין מרכיבי הלמידה, יכול לתרום רבות להבנת החומר הנלמד בצורה ידידותית וחווייתית, בהבנת תהליכים שניתן לראותם במיקרו (כגון: תחום הגנטיקה), בהמחשה של מושגים מופשטים- שקשים להסבר ולהבנה בשיטת ההוראה המסורתית וכל זאת בזכות האפקטים החזותיים שבהם נעשה שימוש בהנפשה.
לסיכום: השימוש באנימציה עשוי להוביל לשיפור המוטיבציה ללמידה, להפיכת תהליך הלמידה לחווייתי, להעלאת רמת ההוראה והגברת כושר הלימוד העצמי.